הרמטכ"ל אייל זמיר מאבד את הבושה. בסיור שקיים בצפון השומרון הוא פגש לוחמי נח"ל גיבורים – כאלו שרק לאחרונה יצאו מהלחימה בלבנון אחרי תקופה ארוכה ומתישה ברצועת עזה. במקום להצדיע להם, מה שגרם לו "לאבד את הצפון" היה פאץ' של משיח שהיה דבוק למדיו של אחד הלוחמים.
1+זה לא נעצר שם. הרמטכ"ל הגדיל לעשות כשפנה לפיקוד הבכיר והנחה אותם לשפוט את הלוחם בחומרה. והתוצאה? בלתי נתפסת: הלוחם נשלח ל-30 ימים בכלא. לוחם גיבור, שמחרף את נפשו ומגן על עם וארץ ישראל, נשלח לחודש מאחורי סורג ובריח רק כי הרמטכ"ל לא אהב את הפאץ' שלו.
צריך לומר זאת ביושר: גם אם מדובר בעבירה על הפקודות, הענישה כאן היא חסרת כל פרופורציה. אדון אייל זמיר, איפה אתה כשמדובר בפאצ'ים של חיל האוויר – ה"קרקסים" שנמשכים שם כבר עשרות שנים כשכל אחד שם על המדים מה שבא לו? איפה אתה כשכל חייל היום מסתובב עם שיער ארוך או זקן בכל צורה שמתחשקת לו?
1+איפה המשמעת כשחיילים מעשנים היום עם המפקדים שלהם בטענה ש"לא צריך יותר דיסטנס בצבא"? וגרוע מכך – איפה אתה מול בעיות משמעת חמורות פי אלף ביחידות מגזריות מסוימות, שבהן מבריחים אמצעי לחימה ועושים מעשים שאתה יודע היטב שהם קיימים, אך בוחר להעלים מהם עין?
האם דווקא על פאץ' של משיח החלטת פתאום "ליישר" את המשמעת בצה"ל? הבושה היא כולה שלך.
