חבר הכנסת יצחק פינדרוס מיהדות התורה התייחס היום (רביעי) בתוכנית "הפטריוטים", להפלת הממשלה והבהיר פינדרוס כי המחויבות האוטומטית לימין אינה קיימת עוד, וכי המפלגה בוחנת את כל האופציות הפוליטיות כדי להבטיח את המשך קיומו של עולם התורה. לדבריו, השותפות עם נתניהו היא שהובילה את המערכת המשפטית לפתוח במלחמה חזיתית נגד הציבור החרדי, וכעת נבחנים הצעדים הבאים.
4+במהלך הריאיון הטעון, פינדרוס לא היסס להציב סימן שאלה על עתיד הקואליציה. לשאלתו של ינון מגל על האפשרות לחבור לגוש השמאל, השיב חבר הכנסת בלקוניות אך בנחישות: "נבדוק מה יהיו המחירים של זה". פינדרוס הסביר כי התפיסה לפיה המפלגות החרדיות הן "בכיס" של גוש אחד הסתיימה, וכי האינטרס העליון של הגנה על לומדי התורה הוא שיכריע את הכף.
ח"כ פינדרוס: "המערכת המשפטית פתחה נגדנו במלחמה בגלל השותפות עם נתניהו"#הפטריוטים@YinonMagal pic.twitter.com/Hkr9knnvYV
— C14 (@C14_news) May 13, 2026
בנוגע לסוגיית חוק הגיוס, הציג פינדרוס עמדה חדה וברורה. לדבריו, יהדות התורה דבקה בעיקרון שמי שלומד תורה באמת יוכל לדחות את גיוסו עד לסיום לימודיו. עם זאת, הוא חידד את עמדת המפלגה והבהיר: "עמדת יהדות התורה היא שמי שלא לומד תורה – צריך להתגייס".
4+פינדרוס אף הפתיע כשסירב לשלול תמיכה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר. הוא קשר בין המהלכים הפוליטיים להישרדות עולם הישיבות והצהיר: "נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להגן על עולם התורה". לדבריו, הציבור החרדי משלם מחיר כבד על נאמנותו לנתניהו, ומערכת המשפט מסמנת את המגזר בגלל שותפות זו.
ח"כ פינדרוס מדגל התורה בריאיון בפטריוטים: מעריך שההחלטה שלנו תפגע לנו במנדטים#הפטריוטים@YinonMagal pic.twitter.com/DU0EdJupdr
— C14 (@C14_news) May 13, 2026
היחסים בין המפלגות החרדיות למפלגת הליכוד ושותפותיה לימין הגיעו לנקודת שבירה על רקע משבר חוק הגיוס והקיצוצים בתקציבי הישיבות. פסיקות בג"ץ והלחץ הציבורי הגובר לשוויון בנטל יצרו תחושת נרדפות בקרב יהדות התורה וש"ס, שחשות כי הדרג המדיני אינו מספק להן הגנה מספקת.
4+מוקדם יותר היום, הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25 הוגשה על ידי יו"ר הקואליציה, אופיר כץ, וראשי סיעות הקואליציה. המהלך, שצפוי לעבור בקריאה טרומית כבר ביום רביעי הקרוב, הוא ניסיון אסטרטגי של הקואליציה לקחת את מושכות הליך החקיקה מידי האופוזיציה ולשלוט בקביעת תאריך הבחירות.
ח"כ פינדרוס לינון מגל על האפשרות שמפלגתו תחבור לגוש השמאל: "נבדוק מה יהיו המחירים של זה"#הפטריוטים@YinonMagal pic.twitter.com/VKhGob3Aqe
— C14 (@C14_news) May 13, 2026
החלטת הקואליציה להגיש בעצמה את חוק הפיזור נחשבת למהלך הגיוני ומתבקש בנסיבות שנוצרו. לו הייתה ההצבעה נסמכת על הצעות החוק שהגישו סיעות האופוזיציה – יש עתיד, הדמוקרטים, רע"מ וישראל ביתנו – מיד עם תחילת המשבר, לקואליציה לא הייתה שליטה על לוחות הזמנים או על קביעת מועד הבחירות. כעת, כשהחוק הוגש מטעם הקואליציה, השליטה בתהליך נשארת בידיה, והדיונים על המועד הסופי יתקיימו בוועדת הכנסת.
4+נכון לעכשיו, הקואליציה מפולגת סביב שאלת ה"מתי". ביהדות התורה דוחפים לבחירות מוקדמות ב-1 בספטמבר, בעוד שבמפלגת ש"ס מעוניינים בתאריך ה-15 בספטמבר, מיד לאחר חודש אלול, מתוך הערכה כי האווירה הרוחנית תתמרץ את המצביעים לצאת לקלפיות. עם זאת, התאריך של ש"ס נתקל בקשיים לוגיסטיים משמעותיים. ועדת הבחירות המרכזית כבר התריעה כי ספירת המעטפות הכפולות עלולה להיגרר אל תוך יום כיפור. מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו שואף לדחות את הקץ ככל האפשר ומכוון למועד מאוחר יותר – ה-27 באוקטובר.
שורשי המשבר הפוליטי הנוכחי נעוצים בהחלטתו הדרמטית של המנהיג הרוחני של דגל התורה, הרב דב לנדו. בסיום התייעצות במעונו עם חברי הכנסת של המפלגה, הורה הרב לנדו לפעול לפיזור הכנסת לאלתר. הטריגר המיידי היה הודעת סביבת ראש הממשלה כי אין היתכנות להעביר את חוק הפטור מגיוס בנוסח הנוכחי, מה שנתפס בקרב החרדים כהפרת הבטחה יסודית. במכתב חריף בכתב ידו, קבע הרב לנדו: "אין לנו אמון בראש הממשלה, איננו מרגישים שותפים שלו יותר. כל מיני דיבורים על גוש אינם קיימים יותר".
4+המשמעות של פירוק הגוש היא שמעתה ואילך, המפלגות החרדיות פועלות כשחקן חופשי במגרש הפוליטי, ללא מחויבות מוקדמת לנתניהו או לגוש הימין. המהלך של אופיר כץ היום הוא ניסיון אחרון של הקואליציה לנהל את קריסתה במינימום נזקים, אך המציאות ברורה: ישראל צועדת למערכת בחירות חמישית בתוך שנים ספורות, כשהפעם המפות הפוליטיות המוכרות נקרעו לגזרים.
