איראן מצליחה לכופף את כלכלות האזור והופכת את מצרי הורמוז מנתיב שיט חופשי למסדרון שבשליטתה הבלעדית: למרות המצור האמריקני הכבד על נמליה, טהרן חתמה על עסקאות חשאיות מול בגדד ואיסלאמבאד לאישור מעבר מכליות נפט וגז. פקיסטן, שאמורה לתווך בסכסוך בין וושינגטון לטהרן, נאלצה "לסגור דיל" מול משמרות המהפכה כדי להבטיח את אספקת האנרגיה שלה, מה שמעלה סימני שאלה קשים לגבי יכולתה להוביל משא ומתן נטול פניות, כך דווח אתמול (שלישי) בסוכנות הידיעות רויטרס.
2+על פי דיווחים של חמישה מקורות המעורבים בנושא, איראן שינתה את האסטרטגיה שלה. במקום לנסות ולחסום את המצרים לגמרי, היא מאפשרת מעבר מבוקר תחת תנאים של כניעה לריבונותה. קלאודיו שטואר ממרכז אוקספורד ללימודי אנרגיה מסביר: "איראן עברה מחסימת הורמוז לשליטה בגישה אליו. הורמוז אינו עוד נתיב מעבר נייטרלי, הוא מסדרון מבוקר".
איראן דורשת מעיראק ופקיסטן להגיש תיעוד מפורט על כל ספינה: יעד, זהות הבעלים ומפרט המטען. צוותים ייעודיים במשרד הנפט העיראקי מעבירים לאיראנים את המידע הרגיש הזה כדי למנוע "תקריות". עיראק, שכלכלתה נסמכת ב-95% על נפט, הצליחה להעביר כך שתי מכליות ענק ביום ראשון האחרון. פקיד עיראקי הבהיר: "עיראק היא בעלת ברית קרובה של איראן, וכל הידרדרות בכלכלה העיראקית תפגע גם באינטרסים הכלכליים של איראן במדינה".
פקיסטן מנסה למצב את עצמה כמתווכת בין המערב לאיראן, אך הצורך הקריטי בחשמל אילץ אותה "לסגור דיל" מול טהרן להעברת גז קטארי. המעמד של פקיסטן כ"מתווכת" נמצא כעת תחת מבחן, שכן היא נאלצת לשתף פעולה עם דרישות המודיעין של משמרות המהפכה. מקור פקיסטני המעורה במשא ומתן הודה: "משמרות המהפכה משנים לעיתים את חוקי המשחק, אז קשה להשאיר את הדברים על המסלול, אבל אנחנו עובדים על זה".
2+במקביל למהלכים בשטח, הנשיא דונלד טראמפ הגיב לדרישות האיראניות לפיצויים והסרת סנקציות בבוז מוחלט: "הייתי אומר שהפסקת האש נמצאת על מכשירי החייאה כבדים. זה מצב שבו הרופא נכנס ואומר: 'אדוני, ליקירך יש בערך 1% סיכוי לחיות'. התגובה האחרונה של איראן להסכם המוצע היא פיסת זבל".
כאמור, לאחר שארה"ב הטילה מצור ימי על נמלי איראן, אך טהרן מצאה דרך להפוך את המצור ליתרון אסטרטגי. היא משתמשת בשליטתה הפיזית על המצרים כדי לאלץ מדינות שכנות לחתום על הסכמים בילטרליים שעוקפים את המערכת הבינלאומית. העובדה שפקיסטן, המתווכת הרשמית, היא אחת המדינות הראשונות שחתמו על "הסדר מעבר" כזה, מעידה על עומק המצוקה האנרגטית ועל הכוח שטהרן צברה במרחב הימי.
2+הסכמתן של עיראק ופקיסטן לספק לאיראן מידע מודיעיני ולקבל ממנה "אישור מעבר" מנרמלת את הרעיון שטהרן היא הריבון הקבוע במצרים. איראן כבר לא צריכה טילים כדי לעצור את העולם – מספיק לה לדרוש "תיעוד" ולהחליט מי עובר ומי נשאר בחושך. עבור ישראל וארה"ב, מדובר באתגר ישיר למצור הימי, שכן המתווכת שאמורה לגשר בין הצדדים הפכה בעצמה לשחקנית התלויה בחסדיו של המשטר בטהרן.
