אחרי יום דרמטי שעדיין מוקדם לדעת את השלכותיו, עומדות בפני ראש הממשלה וכן בפני הסיעות החרדיות, כמה אפשרויות וכמה תרחישים לפעולה. חלק מהדברים בשליטתם וחלק יתכן שייצאו משליטה. למרות האמירות המאוד חריגות של מנהיג דגל התורה הרב דב לנדו נגד ראש הממשלה, על חוסר האמון בו ועל פירוק גוש הימין-חרדים, וכן על הצורך לפרק את הממשלה בהקדם, נראה כי מי שמחזיק עדיין במפתחות להמשך הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.
4+אלה האפשרויות העיקריות העומדות בפניו:
1. ויתור על חוק הגיוס והליכה לבחירות מוקדמות – זהו התרחיש הרצוי בעיני כמה מסביבתו הקרובה של נתניהו וגורמים שונים בליכוד אליו הם חותרים כבר זמן רב. לדבריהם המושב הנוכחי של הכנסת מיותר ורק יסב נזק לליכוד לקראת הבחירות ואין שום סיבה אמיתית למשוך את הבחירות עד למועדן החוקי או קרוב אליו בסוף חודש אוקטובר. במיוחד הם מדגישים את הנזק שבאישור חוק הגיוס, חוק שנחשב לשנוי במחלוקת ציבורית, כולל בתוך הליכוד ובמחנה הימין.
החיסרון: נושא הגיוס ילווה את קמפיין הבחירות של מפלגות האופוזיציה ויותיר את הנושא הזה כנושא מרכזי, תוך הצגת הליכוד כמפלגה שתעביר את החוק מייד לאחר הבחירות כדי להבטיח את ישיבת הסיעות החרדיות בקואליציה, ואילו אותם – כמי שלא יישבו עם החרדים מה שיביא לגניזת החוק.
4+2. ללכת בכל זאת על חוק הגיוס והבחירות בסוף אוקטובר – בניגוד לכמה מאנשי נתניהו, נראה כי זהו התרחיש שהיה מועדף על ראש הממשלה מלכתחילה. העברת חוק הגיוס כעת יהפוך את האירוע כולו ללא רלוונטי בשעה שהקלפיות יפתחו אי שם בעוד כמעט חצי שנה, ובמקביל תישמר הברית עם הסיעות החרדיות – דבר שנתניהו מעוניין בו גם לקראת הרכבת הממשלה הבאה במידה שהליכוד ינצח. מה עוד, שמדובר בהבטחה קואליציונית שהעניק נתניהו לחרדים עוד בתחילת הקדנציה כהתחייבות עיקרית ומרכזית, והפרתה עשויה להיחשב להפרת הברית הבסיסית עליה מושתת גוש הימין כולו.
החיסרון: נתניהו עשוי לגלות מאוחר מידי שאין לו רוב לאישור החוק. אמנם כעת רק ארבעה ח"כים מהקואליציה הודיעו שיתנגדו לחוק, אולם מספרם עשוי לגדול ברגע האמת עד כדי סיכון ממשי של הרוב. במקרה כזה עלול ראש הממשלה למצוא את עצמו גם מזוהה עם החוק ועם החרדים רגע לפני הבחירות, וגם להפסיד בהצבעה, מה שייחשב לתבוסה בקו הגמר של הקואליציה הנוכחית.
4+3. להוריד מסדר היום את חוק הגיוס אבל לנסות להותיר את הבחירות במועדן בסוף אוקטובר בהסכמת החרדים – נראה שזו הייתה התוכנית המקורית של נתניהו כשבישר בשבוע האחרון לכמה מבכירי הסיעות החרדיות כי יתכן שלא יהיה רוב לחוק הגיוס. הערכה היא כי בכך ניסה לאותת להם שמצד אחד החוק לא יעבור והוא לא יביא אותו להצבעה, ומצד שני אין מה למהר ללכת לבחירות כיוון שלממשלה הנוכחית יש עוד זירות פתוחות, פוליטיות, משפטיות וביטחוניות, שיש לסיים לפני תום הקדנציה.
ההודעה החריפה של דגל התורה מקטינה את הסיכוי שהתרחיש הזה יתממש, אולם נתניהו יכול לנסות לשכנע את החרדים כי הדברים שעל הפרק מצדיקים את המשך הישארותם בממשלה תוך קביעת גבולות גזרה ברורים אילו חוקים מקדמים ואיזה לא. למשל חוקים הקשורים לרפורמה המשפטית החרדים עשויים להודיע שיתנגדו, כיוון שהם היו אלה החוקים שמלכתחילה קיבלו קדימות על פני חוק הגיוס, מה שגרם לתקיעתו. יחד עם זאת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית עשוי דווקא לזכות לתמיכתם, כיוון שגלי בהרב-מיארה היא שמובילה בתקופה זו את הסנקציות נגד תלמידי הישיבה.
4+אפשרות נוספת היא לנסות להגיע להסכמות רק עם ש"ס בלי דגל התורה. אמנם אמירתו החריפה של הרב לנדו עשויה לכבול אליה גם את ש"ס למהלך התנגדות לממשלה ותמיכה בפיזור הכנסת, אולם יחד עם זאת יכול ראש הממשלה לנסות לשכנע את אריה דרעי שלא לחבור אליהם ולתמוך בקואליציה גם במקרה של פרישת דגל התורה. דרעי נמצא במצב רגיש יותר מהמפלגה החרדית הליטאית וזאת בשל היותו שותף בכיר של נתניהו להתייעצויות ביטחוניות רגישות וכן כמי שמצביעיו מזוהים הרבה יותר עם מחנה הימין מאשר מצביעי דגל התורה. נתונים אלה, כך מקווה נתניהו, יכולים להפוך את המשימה לפירוק הברית החרדית ולהצמיד את ש"ס לליכוד למלאכת הצלת הממשלה לאפשרית.
החיסרון: התוכנית עשויה להיכשל והממשלה יכולה לאבד שליטה על הכנסת ללא תמיכת החרדים. כמו כן הנושא מותיר את חוק הגיוס כנושא פתוח עד לבחירות, מה שינוצל פוליטית על ידי המפלגות מהמחנה השני.
4+4. להוריד מסדר היום את חוק הגיוס אבל לנסות להשאיר את מועד הבחירות המקורי, ללא תמיכת החרדים. זו תוכנית שסיכויה נמוכים אבל גם היא נשקלה היום בין שלל האפשרויות. על פי התוכנית הזאת ראש הממשלה "יחתוך" מהחרדים, תוך ניצול ההודעה החריפה של דגל התורה על פירוק גוש הימין, יודיע שחוק הגיוס לא יעבור ויטיל את האשמה על דגל התורה ואגודת ישראל שיצאו נגד הממשלה, וינסה להשאיר את הכנסת פועלת, במסגרת ממשלת מיעוט, עד למועד הבחירות. כנסת כזאת תהיה משותקת לגמרי מבחינת חקיקה, אולם הזמן שיקנה נתניהו יאפשר לו לסיים את המהלכים הביטחוניים ולסגור את זירות המלחמה בלבנון, איראן ועזה כפי שתכנן לעשות לפני הבחירות.
החיסרון: ממשלות מיעוט בדרך כלל מסיימות בצורה משפילה את דרכן. גם אם יש עוד שורה של מהלכים בכנסת, כמו פיצול תפקיד היועמ"שית ועוד, לא ניתן יהיה להעביר אותם אם הסיעות החרדיות יעברו בזמן הזה לאופוזיציה ויצביעו נגד מהלכים אלה. שלושה חודשים של מושב הם זמן רב כדי שהליכוד יהפוך למפלגה חבוטה ומושפלת בכנסת, עם הפסדים בהצבעות מידי שבוע.
