פרסמנו הערב (שלישי) בחדשות 14: מוג'תבא חמינאי ביסס את מעמדו כמנהיג העליון המעשי של איראן, תוך שהוא דוחק את השליטה הבלעדית שהייתה בידי משמרות המהפכה מאז חיסול אביו. בניגוד לדיווחים קודמים שתיארו אותו כדמות מוחלשת הכפופה להחלטות המפקדים, מוג'תבא מרכז כעת את כל סמכויות קבלת ההחלטות האסטרטגיות.

המציאות הפוליטית בטהרן עוברת שינוי דרמטי, כאשר מתברר כי מוג'תבא חמינאי הצליח להיכנס לנעליו של אביו המנוח באופן מוחלט, בניגוד לכל הפקפוקים המוקדמים. לאחר תקופה שבה נראה היה כי משמרות המהפכה מנהלים את המדינה באופן עצמאי, הדיווחים המגיעים כעת מצביעים על כך שמוג'תבא הוא הגורם היחיד שמכריע במחלוקות הפנימיות בצמרת. המנהיג החדש אינו עוד "יועץ" לצד המפקדים, אלא הסמכות שכולם מכבדים ומצייתים לה.
במשך חודשים עקבנו אחרי השליטה המוחלטת של משמרות המהפכה במוסדות המדינה. המצב הגיע לשיא שבו מקבלי ההחלטות בטהראן כלל לא כללו בהתייעצויותיהם את יורש העצר, מוג'תבא חמינאי. הערכות המודיעין הצביעו על כך שמוג'תבא אינו מחזיק בכוח הפוליטי שהיה לאביו, עלי חמינאי, שחוסל. נדמה היה כי צמרת הצבא רק מתייעצת איתו למראית עין, בעוד היא קובעת את הטון לבדה.

אך כעת התמונה התבהרה: השליטה במדינה אינה נמצאת עוד בידי קליבאף או וחידי באופן בלעדי. למרות עוצמתם הצבאית, הם אינם המילה האחרונה. הגורם הדומיננטי שמרכז כעת את כל חוטי השלטון הוא מוג'תבא חמינאי.
כמו בכל קבוצת כוח, עדיין קיימות מחלוקות מתחת לפני השטח, אך כיום יש רק אדם אחד שמחליט – וכולם מבינים זאת. מוג'תבא חמינאי הוא מנהיג עליון פעיל, מקבל החלטות ומוביל את איראן אל מול האתגרים הבינלאומיים והאזוריים.

חיסולו של עלי חמינאי יצר ואקום מנהיגותי שאיים לפרק את יציבות המשטר. בתחילה, נראה היה כי משמרות המהפכה מנצלים את המצב כדי להפוך את איראן לדיקטטורה צבאית מובהקת, תוך דחיקת הממסד הדתי ומשפחת חמינאי לשוליים. מוג'תבא נתפס בתחילה כדמות סמלית בלבד תחת חסות המפקדים.
לאחר החיסול משמרות המהפכה השתלטו על מוקדי הכוח וניהלו את המדינה באופן עצמאי. מפקדי ה-IRGC וקליבאף קיימו פגישות עם מוג'תבא, אך פעלו לרוב מבלי להמתין לאישורו הסופי. אולם לאחרונה, מוג'תבא רתם לצידו את נאמני אביו בתוך הממסד הדתי והביטחוני, ובנה מנגנון קבלת החלטות ריכוזי.

חזרת השלטון לידי משפחת חמינאי מסמנת את כישלון הניסיון של משמרות המהפכה להפוך לשליטים הבלעדיים. עבור העולם, מוג'תבא הוא כעת הכתובת היחידה בטהראן. בעוד שה-IRGC מייצגים את הקו המיליטנטי, מוג'תבא פועל לשמר את הישרדות המשטר תחת אילוצי המציאות החדשה, תוך שהוא נשען על המורשת האידיאולוגית של אביו אך מפעיל שיקול דעת עצמאי בשטח.
