מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוח חמור המצביע על מחדל מתמשך בשימור יכולות ייצור אמצעי לחימה בישראל. הדוח קובע כי הזנחה של עשרות שנים בייצור "כחול-לבן" הובילה לתלות מסוכנת במדינות זרות, פגעה בחופש הפעולה המדיני, ובמהלך מלחמת 'חרבות ברזל' אף גרמה למחסור באמל"ח וסיכנה את חיי הלוחמים בשדה הקרב.
1+על פי הדוח, בשני העשורים האחרונים אבדו ונוונו יכולות ייצור חיוניות של אמל"ח וחומרי גלם, בין היתר בשל העדפת רכש זול יותר מחו"ל והיעדר הזמנות מספקות ממערכת הביטחון. כתוצאה מכך, עם פרוץ המלחמה, גברה התלות באספקה ממדינות זרות, שחלקן הטילו אמברגו ומגבלות על ישראל, מה שפגע ביכולת הלחימה של צה"ל.
הביקורת חושפת כי ערב המלחמה, ב-6 באוקטובר 2023, מלאי של אמצעי לחימה מסוימים בצה"ל היה נמוך מיעדי ההצטיידות שנקבעו. המחסור במלאים, לצד היעדר כושר ייצור מספק בארץ, הוביל לצמצום השימוש באמצעי לחימה חיוניים במהלך התמרון הקרקעי, פגע בקצב המבצעים ואף הגביר את הסיכון לכוחותינו בשטח.
אנגלמן מפנה אצבע מאשימה ישירה כלפי הדרג המדיני והביטחוני לאורך השנים. הדוח קובע כי לפני פרוץ המלחמה, הקבינט המדיני-ביטחוני ושרי הביטחון שכיהנו לא קיימו דיונים מעמיקים בנושא, לא קבעו מדיניות סדורה ולא הקצו את התקציבים הנדרשים לשימור העצמאות הישראלית בייצור אמל"ח, למרות דוחות והתרעות קודמות בנושא.
עוד עולה מהדוח כי החלטות שהתקבלו בעבר, כמו זו של שר הביטחון לשעבר באוקטובר 2021 להכפיל קווי ייצור של אמל"ח מסוים, כלל לא תוקצבו ולא יושמו עד לפרוץ המלחמה. רק לאחר ה-7 באוקטובר החלה מערכת הביטחון לפעול להרחבת תשתיות הייצור, אך הדבר נעשה באיחור ובעלות גבוהה בהרבה.
1+המבקר ממליץ לקבינט המדיני-ביטחוני לאמץ את המלצות ועדת נגל מינואר 2025, לקבוע תוכנית לאומית מתוקצבת להגברת עצמאות הייצור הביטחוני ולבצע מעקב שוטף אחר יישומה. "על מערכת הביטחון להפיק את הלקחים הנדרשים מהממצאים החוזרים ונשנים, למען לא יישנו", נכתב בסיכום הדוח.
