ימים של הכרעה: ראש הממשלה בנימין נתניהו בחן אצל ראשי המפלגות החרדיות את האפשרות שלא להעביר חוק גיוס במהלך הקדנציה הנוכחית, אולם לא שמע מהם עמדה נחרצת בנושא. בדגל התורה, הממתינים באופן רשמי להחלטתו של נשיא מועצת גדולי התורה הליטאית הרב לנדו, הדגישו לאנשי נתניהו שלא יפנו לרב לקבלת תשובה עד שיובהר כי יהיה בוודאות רוב לאישור החוק. המסר שהועבר מצד סביבת נתניהו הוא כי בעת הזאת נראה שיש חשש רציני ליכולת להעביר את החוק כל כך סמוך לבחירות.
4+לדברי אותם גורמים במסר לסיעות החרדיות, עד היום היה ידוע כי יש ארבעה מתנגדים מתוך הקואליציה לחוק: שרן השכל, אופיר סופר, דן אילוז ויולי אדלשטיין. אלא שכעת עולה חשש כי הסמיכות לפריימריז בליכוד יגדיל את מספר המתנגדים לחוק, בעיקר מצד חברי כנסת מהספסלים האחוריים בליכוד, אשר ינסו לנצל את ההזדמנות להתנגד לחוק הגיוס על מנת לגרוף תמיכה בקרב המתנגדים לחוק מבין מתפקדי המפלגה.
למרות מאמציו של נתניהו שלא לקבור סופית את החוק, ועדיין לא הודיע שהחוק נגנז, בסיעות החרדיות רואים במסרים האחרונים מסביבתו רמז עבה לכך שזה הכיוון, ומפזרים רמזים, עבים גם הם, שאם זה המצב – למעשה דרכה של הקואליציה הגיעה לסוף דרכה. יודגש כי באופן רשמי היחידי שיכול להשפיע כעת על קביעת מועד הבחירות הוא נתניהו, יחד עם זאת הכרזה על מרד קואליציוני וטרפוד הצבעות בכנסת, יוביל כמעט בוודאות את ראש הממשלה להכריז על הקדמת הבחירות על מנת למנוע את ההשפלה הכרוכה בהפסדים תכופים בהצבעות בכנסת.
4+לפי שעה, שוקלים אנשי ראש הממשלה כי בוועדת החוץ והביטחון יועלה לאישור רק חוק הארכת שירות הביטחון, ללא חוק הגיוס וללא חוק הטבות המילואים, שכלל לא הגיע עדיין לכנסת, דבר שעשוי ליצור זעם רב, אם אכן כך יקרה, בקרב הציבור, בליבוי האופוזיציה וכמה מכלי התקשורת שינצלו את ההזדמנות לחבוט בממשלה על כך, כך מעריכים גורמים בליכוד.
גם לגבי מועד הבחירות עצמו ישנן חילוקי דעות בקרב אנשי נתניהו וכן בקרב אנשי הסיעות החרדיות. כמה מאנשי לשכת ראש הממשלה, ובכירים נוספים בליכוד, אין טעם להמשיך את כהונת הכנסת ומשוך את הבחירות עד למועדן החוקי או סמוך לכך בסוף אוקטובר, וכי עדיף לקצר את המושב וללכת לאישור חוק פיזור הכנסת כבר בשבועיים הקרובים, כך שהבחירות יתקיימו עד אמצע ספטמבר.
4+מה שעומד מאחורי הלחצים בכיוון הזה הוא המחשבה שלא ניתן יהיה לשלוט בכנסת ולהעביר חוקים משמעותיים, במציאות שבה כל מועמד חושב על גורלו וכל מפלגה על עתידה. בסיעות החרדיות, שאף קיימו דיון על כך אתמול (שני) בישיבת הסיעה בכנסת, אלה שתומכים בפיזור מוקדם של הכנסת מצדדים בכך משום שלדעתם אם לא יעבור חוק הגיוס אין טעם להמשיך להיות מזוהים עם הקואליציה הנוכחית, שלא קיימה את הבטחת הבחירות העיקרית, אולי אפילו היחידה, שאמורה הייתה להינתן לסיעות החרדיות – העברת חוק הגיוס. טענה נוספת בעד הקדמת הבחירות נגעה, בישיבת דגל התורה, בלוח השנה העברי והסמיכות לחודש אלול וחגי תשרי.
מנגד, יש כאלה הלוחצים על קיום בחירות במועדן. הערכה היא כי לפי שעה גם נתניהו מעדיף אפשרות זו. לדעתם, יש חוקים רבים שאפשר יהיה ליצור סביבם הסכמה, ושמדובר יהיה בהישגים של ממש לקראת הבחירות הקרובות, ובהם חוק פיצול תפקיד היועמ"ש, הקמת ועדת חקירה שוויונית, חוק התקשורת ועוד. ללא חוקים אלה, קשה יהיה לדרבן את מצביעי הימין לבוא לקלפיות בהמוניהם ולהבטיח להם הבטחות על שינויים במערכת המשפט ובתקשורת, מבלי להעביר את חוקי הדגל בתחום שכבר נמצאים בשלב מתקדם יחסית בצנרת החקיקה.
4+אותם גורמים לוחצים על נתניהו גם להעביר את חוק הגיוס כדי להבטיח את תמיכת החרדים בחוקים אלה. בסיעות החרדיות, ששם כאמור גם חלוקים בשאלת מועד הבחירות הרצוי, דיברו אתמול בישיבת סיעת דגל התורה על כך כי בניגוד להערכות כי הסמיכות לחודש אלול וחגי תשרי יועילו ליציאת המוני החרדים לקלפיות, מועדים אלו עשויים דווקא להפריע, כאשר לפני ראש השנה מאות אלפים יוצאים לאומן שבאוקראינה ואחרי כן אווירת החגים עלולה לגרום לרבים להעדיף פעילות דתית או רוחנית מאשר להתעסק בבחירות ובפוליטיקה.
ויש גם את הלו"ז המדיני והביטחוני. ראש הממשלה רצה מאוד להציג לקראת הבחירות הישגים משמעותיים בתחום, כתיקון לאירועי הטבח ושינוי פני המזרח התיכון, אולם הקדמת הבחירות עשויה להותיר זירות מלחמה רבות פתוחות, באיראן, לבנון ועזה, ולהותיר את משימת השלמתן רק כהבטחת בחירות ולא כמעשה עשוי כפי שתכנן.
4+במפלגות הימין הציונות הדתית ועצמה יהודית רוצים להשאיר את הבחירות במועדן, גם כדי להשלים את החקיקה המדוברת, וגם על מנת שלא לבזבז זמן יקר מפז, לדעתם, כשהממשלה עודנה ממשלת ימין מלא ובבית הלבן נשיא אמריקני אוהד ששולט כרגע בקונגרס, דבר שיכול להשתנות אחרי בחירות האמצע בנובמבר.
