ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, מקדמת היום (שני) הכנת התיקונים לחוק נתוני אשראי לקריאה שנייה ושלישית. המהלך, שפוצל מחוק ההסדרים ל-2026, מבקש לטפל בשני צירים מקבילים – הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ושיפור היעילות של המאגר הקיים לאנשים פרטיים. במהלך הדיון הדגיש היו"ר ביטן את החשיבות הקריטית של החוק והצהיר כי יעשה ככל שנדרש כדי להעבירו בהקדם, תוך שהוא קורא למשרד האוצר לתקצב את הפרויקט באופן שיאיץ את יישומו בשטח.
2+הצורך במאגר עסקי עלה מנתונים שהציגה נציגת משרד האוצר, טל ישראלי. מתברר כי אף שהעסקים הקטנים והבינוניים הם קטר הצמיחה של המשק, האחראים ליותר ממחצית מהתוצר ולרוב המשרות בישראל, הם זוכים לנתח זעום של 27% בלבד מהאשראי העסקי. הבעיה המרכזית נעוצה ב"מונופול המידע", מצב שבו 83% מהעסקים הללו נותרים "שבויים" של בנק הבית שלהם, פשוט כי לאף גורם אחר אין מידע על רמת הסיכון שלהם. הקמת המאגר החדש אמורה לשבור את התלות הזו, להוריד את הריביות ולהביא לחיסכון שנתי מוערך של כ-1.5 מיליארד שקלים למגזר העסקי. בבנק ישראל בירכו על המהלך וציינו כי הניסיון שנצבר בשבע השנים האחרונות עם מאגר נתוני האשראי של משקי הבית מוכיח כי הסרת חסמי המידע היא המפתח למתן הצעות תחרותיות מצד חברות חוץ-בנקאיות.
עם זאת, הדיון לא חסר רגעים של מתיחות, בעיקר סביב שאלת לוחות הזמנים. בעוד שנציגי המגזר העסקי ויו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, דרשו התחייבות ליישום מהיר בתוך חודשים ספורים, בבנק ישראל התעקשו כי הקמת מערכת כה מורכבת עלולה לארוך עד שנתיים. נציגי הבנק הבהירו כי הם אינם מוכנים "להתכופף" ללוחות זמנים לא ריאליים כפי שנוסה בעבר, מה שעורר ביקורת על התנהלות הבנק כ"מדינה עצמאית". לצד הוויכוח הטכנולוגי, עלו חששות מצד ארגונים חברתיים לגבי הגנה על פרטיותם של בעלי עסקים קטנים, שכן אצלם הגבול בין העסק לאדם הפרטי מטושטש, וכן צורך במענה למודרי אשראי שעלולים להיפגע מחשיפת המידע.
2+בסיכומו של יום, נראה כי קיים קונצנזוס רחב על כך שהתיקון הכרחי לשינוי כללי המשחק. נציגי הבנקים ביקשו לוודא שהמאגר יהיה פשוט וממוקד בעסקים קטנים הזקוקים לו באמת, ולא בתאגידי ענק, בעוד שמומחי אשראי הזכירו כי מעבר למידע, יש לטפל גם ב"מחיר הכסף" ובקושי של בנקים קטנים להתחרות בגופים הגדולים. הוועדה החלה כבר היום בהקראת סעיפי החוק ותמשיך בדיונים אינטנסיביים בתקופה הקרובה, מתוך כוונה להשלים את החקיקה ולהביא את בשורת התחרות אל המגזר העסקי והפרטי כאחד.
