accessibility-icon
share-icon
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

היועמ"שית דורשת מבג"ץ לכפות על השר לוין למנות שופטים

אפרת ברינר

אפרת ברינר

כד אייר ה'תשפו (11.05.26)

149

22

like

134

dislike

היועמ"שית הגישה לבג"ץ את תגובתה נגד שר המשפטים יריב לוין, וקבעה כי סירובו למנות נשיאים וסגנים לבתי המשפט "נעדר בסיס חוקי" • בפרקליטות דוחים את טענות השר נגד חוקיות כהונת הנשיא יצחק עמית ומזהירים כי השיתוק המכוון פוגע אנושות בשירות לאזרח • "אין מנוס מהתערבות שיפוטית כדי למנוע את שיבוש מערך הבלמים והאיזונים", נכתב


כרגיל, היועמ"שית גלי בהרב מיארה התייצבה הבוקר (שני) נגד שר המשפטים יריב לוין, במהלך שנועד לאלץ את השר לאייש את התקנים הניהוליים במערכת המשפט בניגוד לעמדתו. בעיקרי הטיעון שהוגשו לשופטים, מבקשת הפרקליטות לקבוע סד זמנים קצר להשלמת המינויים.

maximize-image
images-count3+
שר המשפטים יריב לוין | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במקביל, השר לוין מבהיר באמצעות עורך דינו יורם שפטל כי השופט יצחק עמית אינו מכהן כדין כנשיא. הדיון נקטע מוקדם מהצפוי בשל הודעת ראש הממשלה נתניהו על עניינים ביטחוניים ומדיניים דחופים המצריכים את נוכחותו המיידית.

עיקרי הטיעון שהגישה היועמ"שית חושפים מתקפה ישירה על שיקול דעתו של שר המשפטים. בפרקליטות טוענים כי סירובו של לוין לשתף פעולה עם הנשיא יצחק עמית "מבוסס על טענות שנדחו פעם אחר פעם" ופוגע אנושות בניהול בתי המשפט.

maximize-image
images-count3+
בג"ץ, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המדינה דורשת מבג"ץ להפקיע את סמכות הדרג המדיני ולקבוע עובדות בשטח: "הימנעות השר ממימוש סמכויותיו נעדרת בסיס חוקי, מנוגדת לסדרי השלטון התקינים ולכללי היסוד של המשפט המינהלי. נוכח הנזק והפגיעה המצטברים אין מנוס מהתערבות שיפוטית של בית המשפט הנכבד".

מנגד, השר לוין מציג עמדה עקרונית לפיה חתימתו על מינויים תלויה בחוקיות הליך בחירת הנשיא. לשיטתו, כתב המינוי של השופט עמית חסר "חתימת קיום" של שר והבחירה בוועדה נעשתה בהרכב פגום. המדינה, מצדה, מנסה לבטל טענות אלו וקובעת כי השר נוקט ב"חוסר עקביות" כשהוא משתף פעולה עם הנשיא בנושאים אחרים.

maximize-image
images-count3+
ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במסמך מוצג נתון לפיו קיימים 27 תקנים פנויים של סגני נשיאים, והפרקליטות משתמשת בעומס המוטל על הציבור ככלי ללחץ על השר: "מדובר בפגיעה קשה וחסרת הצדקה של הרשות המבצעת ברשות השופטת".

המשבר הנוכחי נולד בעקבות מחלוקת על שיטת ה"סניוריטי" וסירובו של השר לוין להכיר במינויו של יצחק עמית לנשיא העליון, שבוצע ללא הסכמתו. שר המשפטים טוען כי המערכת המשפטית מנסה לשמר את כוחה דרך מינויים פנימיים ועקיפת הדרג הפוליטי הנבחר.

maximize-image
images-count3+
בהרב-מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

משמעות הדרישה של היועמ"שית לכפות על שר המשפטים מינויים בניגוד לעמדתו המשפטית היא ניסיון להפוך את שר המשפטים ל"חותמת גומי" של המערכת המשפטית, תוך ביטול סמכותו לעכב מינויים שהוא מוצא בהם פגם חוקי או מהותי. אם בג"ץ יקבל את עמדת המדינה ויכפה לוח זמנים, ישראל תעמוד בפני תקדים שבו הרשות השופטת מנהלת בפועל את סמכויות השר, מה שיעמיק את המשבר החוקתי סביב הפרדת הרשויות.

כזכור, בשבוע שעבר, ניתנה החלטה על ידי שופט בית המשפט העליון יצחק גרוסקופף במסגרת עתירת עמותת "זולת" העוסקת בשיתוק מינויי הבכירים במערכת המשפט. החלטה זו ניתנה בהמשך לצו על-תנאי שהוציא בית המשפט, המורה לשר המשפטים יריב לוין לנמק מדוע אינו משתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, לצורך מינוי נשיאים וסגני נשיאים, שופטים עמיתים, רשמים וחברים בוועדות שחרורים.

עקבו אחרינו גם ב-Google News