ככל שגדל מספר הנפגעים של צה"ל בלבנון, הולכת ומצטברת ביקורת של גורמים בקבינט על הצבא ועל הרמטכ"ל אייל זמיר, שמתנגדים להעמקת רצועת הביטחון עד לקו הליטני. צריך לומר – האחריות העליונה בעניין זה מוטלת על הדרג המדיני, ונכון לעכשיו רה"מ נתניהו אינו שותף לביקורת הזו.
2+גם בתוך הדרג המדיני יש מחלוקת בעניין הזה – לא כולם נגד זמיר. יש גורמים בתוך הדרג המדיני שמתחילים להשמיע ביקורת נגדו, בטענה שהוא מתמרן בדיונים את השרים להחלטה שבה הוא מעוניין – להישאר בקו הנוכחי ולא להעמיק את הפריסה של צה"ל עד לליטני.
איש גם אינו טוען שזמיר, חלילה, מסרב לקבל את מרות הדרג המדיני, אלא שהרמטכ"ל "מכווין" את השרים למסקנה שבה הוא מעוניין – באמצעות הדגשת הקשיים שכרוכים ביישום הרעיון. חשוב להדגיש גם שהרחבת רצועת הביטחון איננה פתרון קסם לסוגיית רחפני הנפץ, כאשר תיאורטית, אין מניעה לצייד את הרחפנים בסיב אופטי של 30 ק"מ במקום 15.
2+אך בכל זאת, הרחבתה כן תצמצם את האיום על ידי הענקת זמן גילי ארוך יותר ותערים קשיים על מפעילי הרחפנים של חיזבאללה. בנוסף, רצועה שתגיע עד קו הליטני תצמצם את איום הרקטות קצרות הטווח ותבטל כמעט לחלוטין את איום הנ"ט על היישובים, שהרצועה הנוכחית לא הסירה לחלוטין.
בנוסף, במאמר שפרסמו תא"ל במיל' ארז וינר ואל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני, מועמדו של נתניהו לתפקיד ראש המל"ל, נטען כי קו הליטני קצר בכ-40% מקו ההגנה הנוכחי של צה"ל ומסתמך על מכשול טבעי עמוק, מה שהופך אותו לקל יותר להגנה.
2+תגובת דובר צה"ל: "מיקום כוחות צה"ל משרת את הנחית הדרג המדיני לצבא. היעדים שהוצבו לצה"ל מולאו ואף מעבר לכך. היה שיח מבצעי בנושא, אך לא ניתנה הנחיה ובטח שאין גרירת רגליים בעניין. צה"ל יוזם וחותר למגע כל העת. צה"ל נלחם בשבע זירות במקביל.
הרמטכ"ל הציג בוועדת החוץ והביטחון את היעדים שניתנו על ידי הדרג המדיני, צה"ל נמצא מעבר לקו הזה. הרמטכ"ל דחף והרחיב מעבר לקו שהוגדר על ידי הדרג המדיני. הקו שהוגדר לצה"ל הוא הסרת איום הירי ליישובים בכינון הישיר".
