התרגיל הכי עלוב בפוליטיקה הישראלית עושה עוד סיבוב מאז נפתחו הקמפיינים של מערכת הבחירות הזו. פעם הם אמרו לנו – אנחנו מרכז. אחר כך סיפרו לנו – אין ימין ואין שמאל. עכשיו מספרים לנו- כולם ימין.

כן כן, זה ברור: השמאל נמצא במצוקה גדולה. לא כי אין לו דוברים. אלא כי אין לו אומץ להגיד לציבור מה הוא באמת חושב. אז במקום למכור אידאולוגיה, מוכרים מיתוג. במקום עקרונות, סלוגנים. במקום שנציגי השמאל יסבירו לנו באמת מה עמדותיהם בנושאים שעל סדר היום – המלחמה, צה"ל, מדינה פלשתינית, מערכת המשפט, יהודה ושומרון. הם פשוט מזיזים הכול הצידה ומתחפשים לימין.
ומי תמיד שם כדי לעטוף את ההצגה בצלופן? החברים שלהם באולפנים. אלה שמגישים ספין כאילו זו פרשנות. אבל יש בעיה אחת קטנה בכל ההצגה הזאת: הציבור הישראלי כבר לא קונה את זה. הציבור זז ימינה, זה נכון. ועוד אלף סקרים מעוותים באולפנים לא יסתירו את זה.

אבל מה יותר מזה? הציבור הישראלי חד. מבין עניין. מריח את הבלוף מקילומטרים. למשל, שאחד מהנציגים החדשים במפלגה של איזנקוט הוא ביטחוניסט עם כיפה על הראש, אבל מה לעשות, כשהוא נשלח לתקשורת – האמת פתאום יוצאת החוצה. ושם הכול נופל. כי כשמורידים את התאורה, את המוזיקה הדרמטית ואת הסלוגנים – נשארת האמת. הם לא מתואמים. הם מבולבלים. והם מנסים למכור לציבור ימין באריזה של שמאל.
