אבי יצחק, פעיל במטה למען השבתה של היימנוט קסאו, זעק היום (ראשון) בריאיון לעידו טאובר על המחדלים, לדבריו, בטיפול בהיעלמותה: "מדינת ישראל, מדינה עוצמתית עם כלים, טכנולוגיה ויכולות, לא הצליחה למצוא ילדה אחת שנכנסה למרכז קליטה לעיני המצלמות".
2+צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
כך הסביר: "שנתיים וחמישה חודשים שאף אחד לא יודע מה בגורלה ואין קצה חוט. זה מחדל נוראי. איך יכול להיות שמדינת ישראל הגדולה והחזקה לא מצליחה לשים יד על החוטפים של היימנוט? אנחנו מתוסכלים".
עוד התייחס גם לטיפול המשטרתי בפרשה: "בוועדה האחרונה בכנסת משטרת ישראל הודתה שהיא נכשלה. התיק עבר מיל"פ ללהב 433, וחשבנו שיחידה מובחרת עם אמצעים וטכנולוגיה תביא פריצת דרך – אבל גם היום אין שום קצה חוט.
2+"המשפחה מאוד מתוסכלת. לא השב"כ, לא המשטרה – אף אחד לא מסוגל לבוא ולהגיד מה קרה לילדה שנחטפה מתוך מרכז קליטה לעיני מצלמות. קיווינו שהכניסה של השב"כ תביא שינוי, אבל בינתיים אין תוצאות".
על משפחת קסאו שיתף: "לפני חמש שנים הם עלו לישראל עם תקווה גדולה, מתוך אהבה למדינה ולציונות. אבל המציאות שהם פגשו היא אבל וקושי".
לדבריו, מטה המאבק מציב שלוש דרישות מרכזיות: "הראשונה, לחשוף את סרטוני האבטחה, במיוחד 14 הדקות החסרות מהמצלמות. השנייה, להגדיר את היימנוט כחטופה, כדי לאפשר שימוש באמצעים מתקדמים יותר. והשלישית – מעורבות מלאה של השב"כ. אנחנו יודעים שהשב"כ יודע לאתר מטרות בעזה, בטהרן ובאיראן, אבל לא מצליחים להגיע להיימנוט שנחטפה לעיני המצלמות? איפה משטרת ישראל? איפה ממשלת ישראל?".
2+לסיום אמר בכאב: "כנראה שאם היו קוראים להיימנוט 'נעמה' והיא הייתה מ'צהלה', באותו ערב כבר היו מסוקים באוויר. למשפחה אין יח"צ, אין כסף ואין תמיכה. אם לא קבוצת הפעילים – אין קול ואין עונה.
"אני עושה מילואים, נלחם בחזית ואוהב את המדינה שלי. אנחנו לא מבקשים יחס מיוחד, רק שהמשטרה, השב"כ ולהב יעשו את העבודה שלהם. המשפחה אפילו לא דוברת עברית, ואם לא המתנדבים – אין מי שידבר בשבילה".
