מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נשא היום (ראשון) דברים בדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון, וקרא לשופטים לאפשר לו להשלים את חקירת מחדל השבעה באוקטובר. אנגלמן הבהיר כי משרדו שומר על זכויות דיוניות וחיסיון, אך עמד על כך שכל יום של עיכוב מהווה נזק לאינטרס הציבורי. במקביל לכך, שופטי העליון הביעו הסתייגות מהפיכת המבקר ל"ועדת חקירה".
3+לקראת סוף הדיון הדרמטי, עמד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מול השופטים ונשא דברים נוקבים. "עלתה כאן שאלה בנושא הביטחוני", פתח המבקר. "אביא לידיעתכם שני דוחות. לפני ארבע שנים עשיתי דוח על מוכנות המדינה לאיום האיראני, וגם לאחר מכן על המוכנות של ההגנה האווירית – ואחרים לא עסקו בהם".
אנגלמן ביקש מהשופטים לקיים דיון במעמד צד אחד כדי שיוכל לענות על שאלותיהם תוך הצגת חומרים חסויים: "אין שאלה שאין לנו עליה תשובה, אבל אנחנו שומרים על חיסיון. כל תהליך הביקורת נעשה באופן חסוי עד סופו. משרד מבקר המדינה מקפיד לשמור על זכויות דיוניות לאורך כל ההליך". המבקר סיכם בפנייה ישירה לשופטים: "אנחנו מבקשים שמבקר המדינה יוכל למלא את תפקידו בדמוקרטיה בהתאם לסמכויותיו. כיום, המבקר הופך לתלוי בגורם המבוקר".
3+בדיון עצמו נרשמו חילופי דברים קשים. השופטת דפנה ברק-ארז תהתה על מהות ההליך: "משרד המבקר עוסק בביקורת, כאשר מה שדרוש כאן זו חקירה. בעייתי לצאת לביקורת כזו בלי לדעת על מה". נציג המבקר, עו"ד גוטמן, השיב בנחרצות: "אלו ביקורות בליבת סמכות המבקר. אם הוא לא יכול לעשות ביקורות כאלה – בשביל מה הוא המבקר?".
השופט עופר גרוסקופף הוסיף כי הליך שבו נשאלות "שאלות שלא מן המניין" מעורר קושי ומציב את המבקר כוועדת חקירה. השופט אלכס שטיין הזכיר כי מבקרים בעבר לא ביקרו את מלחמת יום הכיפורים, אך עו"ד גוטמן הבהיר: "אנו עוסקים בענייני ביטחון. זה התחום שהמבקר צריך לעסוק בו. אין מישהו אחר שיעסוק בזה. אם את שואלת איפה תהיה הפגיעה הקשה ביותר באינטרס הציבורי – זה הדבר הזה".
3+הדיון לא נשאר רק בין כתלי האולם המשפטי. בכניסה לבית המשפט עמד איתן מור, שורד שבי שהוחזק כמעט שנתיים בעזה, ואמר בכאב: "אנשים נרצחו מולי, חברים שלי נרצחו ופיניתי גופות ביום הארור הזה. מגיע לי לדעת את האמת. מה יש לבג"ץ להסתיר? מה הם מנסים למנוע מאיתנו?". גם בתוך האולם צעקו הורים שכולים לעבר השופטים: "ההתערבות שלכם גרמה לטבח. קחו אחריות!". שורד השבי אף עלה והביע את רצונו מול השופטים.
הדיון בבג"ץ נערך בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, שהובילה להקפאה חלקית של עבודת המבקר בנושאים ביטחוניים. המבקר טוען כי נוצר "מדרון חלקלק" שבו בעלי תפקידים מנצלים את ההליכים המשפטיים כדי לחמוק ממתן דין וחשבון.
3+לדברי המבקר, למעלה מ-300 שנות אדם הושקעו בביקורות על אירועי ה-7 באוקטובר. כמו כן, נאספו אלפי מסמכים והתקיימו מאות פגישות. המבקר מדגיש כי הביקורת אינה מחליפה ועדת חקירה ממלכתית, אלא משלימה אותה, כפי שנעשה בוועדת הצוללות שהסתמכה על דוחות המבקר.
כתבנו לענייני משפט, יאיר אלטמן, מסביר כי המחלוקת היא פוליטית במהותה: "השופטים מכוונים רק לוועדת חקירה ממלכתית, כי שם יש לנשיא יכולת לבחור את חבריה. היכולת לקבוע מי יבדוק את האחראים לטבח היא כוח פוליטי עצום, וזה כל הסיפור". מנגד, אנגלמן עומד על כך שפסקי דין יש לקיים, אך "גם את ביקורת המדינה יש לקיים" – במיוחד למען אלו שקולם נדם.
