חברת מי השתייה והביוב בגיזה (העיר השלישית בגודלה במצרים) פרסמה בימים האחרונים רשמית פנייה רשמית וויראלית שזכתה לתשומת לב עצומה בכל מצרים, ובמהרה גם מחוצה לה. החברה קראה לתושבים "לא לעבור על 5 דקות (או פחות) בזמן המקלחת" כחלק מקמפיין רחב יותר לחיסכון במים. הפנייה באה בעקבות תקלות בצינורות ועם תחילת עונת הקיץ והעלייה החדה בצריכת המים. מצרים סובלת כבר שנים ממשבר מים חמור, בעיקר לנוכח גודל האוכלוסייה, המונה כ-110 מיליון תושבים.
2+נהר הנילוס, מקור המים המרכזי במדינה, נתון ללחץ גובר בשל גידול האוכלוסייה המהיר, שינויי האקלים, פרויקטים אזוריים כמו סכר התחייה הגדול באתיופיה, וכן בזבוז מים נרחב שנובע מתשתיות ישנות ומשיטות השקיה מיושנות. בגיזה הבעיה מורגשת במיוחד, ימים ספורים לפני פרסום הפנייה אירעה תקלה גדולה בצינור מים ראשי ברחוב רביע אל-ג'יזי, שגרמה להפסקת מים מלאה בכמה שכונות.
עם זאת, הפנייה של החברה לא הייתה צו מחייב או איסור שנושא קנסות, אלא קריאה לציבור שפורסמה בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה ובכלי התקשורת. לצד ההמלצה להגביל את זמן המקלחת, כללו ההנחיות גם תיקון מיידי של דליפות, סגירת ברזים בזמן צחצוח שיניים והפעלת מכונות כביסה רק כשהן מלאות. החברה הדגישה כי "התארכות זמן המקלחת היא אחת הפעולות שגורמות לבזבוז המים הגדול ביותר".
2+הפוסט הפך ויראלי בתוך שעות והתפשט ברשתות החברתיות, שם עורר סערה, סרקזם והומור שחור. התגובות היו חלוקות, אך רבות מהן נטו לביקורת וללעג, עם תגובות כמו: "ב-5 דקות אני בקושי מספיק להתפשט", "המקלחת שלי כבר 3 דקות, אני שותה את המים מהברז ישירות", ו"במקום שיתקנו את הצינורות, הם רוצים שנשטוף את עצמנו כמו חתולים".
הביקורת ברשתות התמקדה בעיקר בתשתיות: גולשים רבים טענו שלפני שמבקשים מהאזרחים לקצר מקלחות, המדינה צריכה לטפל בצנרת הישנה ובבזבוז המים בחקלאות ובתעשייה. לצד זאת, היו גם מי שתמכו במהלך, בעיקר פעילי סביבה, שטענו כי הציבור במצרים אכן מבזבז יותר מדי מים.
2+הסערה הגיעה גם לתקשורת המקומית, עם כתבות וסרטונים ב"אל-מצרי אל-יום", "אל-קאהרה ואל-נאס" ו"מודרן" סביב הקריאה ל"מקלחת של 5 דקות". מהר מאוד הדיון כבר לא עסק רק במקלחות, אלא במשבר המים במצרים, בשאלה מי אחראי לו, ובתחושה שהציבור שוב נדרש לשלם את המחיר.
הקריאה של חברת המים בגיזה היא דוגמה קלאסית לאיך צעד "טכני" של רשות מקומית יכול להפוך במהירות לוויכוח לאומי רגשי. מצד אחד, זה צעד הגיוני ופרקטי מול מציאות של מחסור במים. מצד שני, הוא חשף את התסכול העמוק של אזרחים שמרגישים שהם משלמים את המחיר על כשלים מערכתיים. בינתיים, אין שום קנס או אכיפה, רק המלצה. אבל בסוציאל מדיה, כולם כבר "מתקלחים ב-4:59 דקות" ומצלמים את זה.
