בסרט האנימציה "מי אני עכשיו?", שעלה לאחרונה ב-Netflix, פוקו צעיר בשם אולי הופך לציפור ג'אוואן, בזמן שאיווי, ג'אוואן צעירה, מוצאת את עצמה בגופו של פוקו. השניים נאלצים לשתף פעולה כדי לחזור לצורתם המקורית, למרות הסלידה ההדדית והעוינות בין המינים שלהם, לאחר שהאחד גזל מהשני את מקור המזון באי שבו חיו.
ומה זה בעצם פוקו או ג'אוואן? יצורים קסומים כלשהם, כנראה. גם אחרי הצפייה בסרט קשה לומר שבאמת יהיה לכם אכפת.

מדובר בסרט שמרגיש ברובו כמו תבנית מוכרת וצפויה מראש. העלילה שגרתית, הדמויות גנריות, והמסר שהן לומדות לאורך הדרך מרגיש שחוק וחסר ייחוד. קשה באמת להיסחף אחר המתרחש על המסך או לפתח עניין בדמויות, בעיקר כשהסרט חושף כמעט כל תפנית זמן רב לפני שהיא מתרחשת, במה שהופך לעיתים לחוויית צפייה איטית ומעייפת.
לקראת המערכה השלישית הקצב דווקא משתפר, והעלילה פונה לכיוון מעט מעניין יותר שמצליח להעניק לסיום תחושה חיובית יותר. גם האנימציה, שלרוב נראית סטנדרטית למדי בעיצוב הדמויות והעולם ה"קסום", מצליחה לספק פה ושם רגעים מרשימים ויפים, בעיקר בסצנות שנושאות משקל רגשי משמעותי.
כל זה לא מספיק כדי להציל את הסרט שאולי ילדים ימצאו בו עניין והנאה אבל מבוגרים לא יזכרו ביום שאחרי. לכל המשפחה כבר עדיף לראות יחד את "רוז הרובוטית".
ציון: 2.6 מתוך 5
מי אני עכשיו?, ארה"ב, 2026, בימוי: נייתן גרנו. 101 דקות
