ניתוח של צילומי לוויין עדכניים מאתר "הר המכוש", השוכן דרומית לקומפלקס הגרעין המרכזי בנתנז, חושף פעילות הגנתית פסיבית חריגה שהחלה בשבועות האחרונים. מהממצאים עולה כי החל מה-22 באפריל, שתי כניסות המנהרה המזרחיות נחסמו באופן חלקי על ידי סוללות עפר אפורות רחבות, המונעות גישה חופשית של כלי רכב לתוך המתקן. זאת, בניגוד למצב שתועד רק שלושה שבועות קודם לכן, ב-1 באפריל, אז היו פתחי המנהרות פנויים לחלוטין ומאפשרים תנועה רציפה.
IRAN NUCLEAR UPDATE: Possible NEW Passive Defensive Measures Noted at Pickaxe Mountain
Based upon newly available satellite imagery of the Pickaxe Mountain underground complex, just south of the Natanz Nuclear Complex, it appears that as early as April 22nd, the two eastern… pic.twitter.com/KGAhBkLks8
— Inst for Science (@TheGoodISIS) May 6, 2026
הפעילות החדשה ב"הר המכוש" מצביעה על שינוי בנהלי הביטחון והתחזוקה של האתר. על פי הדיווח, חסימת העפר האפורה אינה נועדה להסתרה מוחלטת של הפתחים – כפי שניתן לראות לעיתים במתקנים כמו פורדו או איספהאן – אלא משמשת כחסם פיזי משמעותי. חסימות אלו מונעות כניסה או יציאה מהירה של כלי רכב לתוך עומק המתקן.
גורמי מעקב מציינים כי כדי לפנות את המעברים הללו ולאפשר גישה חופשית, איראן תיאלץ להשתמש בציוד מכני הנדסי כבד לפינוי עפר, מה שיהפוך כל פעילות עתידית באתר לניתנת לזיהוי מראש על ידי לוויינים. נכון לעכשיו, שתי הכניסות המערביות של קומפלקס המנהרות נותרו פתוחות וללא חסימות נראות לעין, מה שמעורר שאלות לגבי אופי הפעילות בתוך ההר – האם מדובר בחלוקה פונקציונלית בין אגפים שונים, או בשלב ביניים לפני חסימה מלאה של המתקן כולו.
3+האתר ב"הר המכוש" מוגדר כמתקן קבור עמוק, עובדה המקנה לו הגנה טבעית משמעותית מפני תקיפות אוויריות קונבנציונליות. החשש בקרב גורמי ביטחון בינלאומיים הוא כי המתקן משמש כעת לאחסון ציוד טכנולוגי יקר ערך, רכיבי צנטריפוגות מתקדמות או חומרים גרעיניים שהועברו לשם לצורך הגנה מקסימלית.
מתקן נתנז עומד במרכז תוכנית הגרעין האיראנית כבר למעלה משני עשורים. בשנים האחרונות, בעקבות שורת תקלות, פיצוצים ואירועי חבלה שיוחסו לגורמים זרים, החליטה טהראן להעביר את עיקר פעילותה הרגישה אל מתחת לפני השטח, תוך חפירת מנהרות עמוקות בתוך הרי האזור.
3+האתר כולל מערך מנהרות שחלקן מתוארכות לשנת 2007. במשך שנים נחשב האזור לאתר משני, אך צילומי הלוויין האחרונים מעידים על הפיכתו ליעד אסטרטגי ראשון במעלה.
מוקדם יותר השנה, נצפתה פעילות חריגה שכללה קבורה ואיטום מוחלט בבטון של פתחי המנהרות הישנות באתר. מהלך זה התפרש כהחלטה להפוך את האגפים הישנים למחסנים קבועים ובלתי נגישים, מה שמרמז על כך שדברים "הוכנסו פנימה" לצורך אחסון לטווח ארוך מאוד.
3+השינוי הנוכחי, חסימת הפתחים החדשים בעפר במקום בבטון, מעיד על רצון לייצר הגנה פסיבית שניתן להסיר במקרה הצורך, אך כזו שתקשה על ניסיונות חדירה פתאומיים.
הפעילות בנתנז וב"הר המכוש" היא עדות להמשך ההתבצרות האיראנית. חסימת הכניסות בנתיבים המזרחיים מצביעה על כך שאיראן עברה לשלב של "הקפאת מצב" באגפים מסוימים של המתקן, או לחילופין – שהיא מרכזת את כל הפעילות הלוגיסטית דרך שני הפתחים המערביים כדי להדק את הפיקוח והביטחון.
3+ככל שהמתקנים הופכים עמוקים ומוגנים יותר, היכולת הבינלאומית לפקח עליהם או לפגוע בהם באמצעים קונבנציונליים מצטמצמת, מה שמעמיד את הקהילה הבינלאומית מול אתגר מודיעיני וצבאי מורכב מאי פעם.
