הוויכוח על עשרה שריונים בליכוד הוא טעות בכיוון. זה לא דיון על מספרים אלא על יכולת. הבחירות הקרובות אינן עוד סבב פוליטי. הן הכרעה על יסודות. היכן עובר קו הגבול בין משפט לשלטון. האם הדמוקרטיה תשוב לעם, או תוותר בידי קומץ משפטנים ושופטי בג"ץ. כיצד נקבעים גבולות הארץ. האם אנחנו מקדשים את הסכמי סייקס פיקו וסן רמו, או שקובעים עובדות מדיניות ומעשיות בסוריה, לבנון, עזה וכמובן גם ביו"ש. איך מתקבלות החלטות בזירות ביטחוניות מדיניות וכלכליות. עידן המלחמות ואתגרי הקיום אינו מאחורינו, ועם כל ההישגים הנפלאים, האתגר האיראני טרם טופל ומרבית אויבנו, לא השתחררו מהרצון העז להשמיד אותנו בסגנון ההיטלריסטי. אלה אינן שאלות של קמפיין. אלה אתגרי קיום.
2+מי שמבין את זה קולט גם דבר פשוט. הנהגה לא פועלת עם יד אחת קשורה מאחור. לא עם סיעה שמנהלת פריימריז תמידיים. לא עם תלות בקבוצות לחץ. לא עם מבנה שמתגמל הישרדות במקום אחריות. "נשיאת חן" במקום חתירה לשינויים והכרעות וגם לא חיבוקים ונשיקות בבר מצוות ובהלוויות לא עלינו, אלא באחריות, חדות שכלית, דבקות במטרה ויכולת. יכולת שלטונית. הנהגה צריכה חופש פעולה. צוות מלוכד. ויכולת לבצע.
לכן התשובה איננה עשרה שריונים. התשובה היא שלושים. כן כן. נתניהו זקוק ל 30 שריונים, כדי למלא את היעדים והאתגרים שבפנינו. שלושים אינם יעד טכני אלא אמירה עקרונית. כל מי שנבהל מהמספר מוזמן להביט סביב. במפלגות שמאתגרות את בנימין נתניהו אין פריימריז רחבים, בעצם אין בכלל בחירות מקדימות. אצל ביחד בנטלפיד וגם אצל ישר של אייזנקוט הרשימות נקבעות מלמעלה. ליברמן לא מעלה על דעתו בכלל לבצע בחירות מקדימות שכאלה. זה נקרא אצלן ניהול. בליכוד דרישתו המוצדקת של ראש הממשלה לשריונים, מוצגת כסטייה.
2+המציאות הפוכה. פריימריז רחבים אינם ערובה לאיכות. הם מייצרים זירה פנימית תובענית שמכוונת להתמודדות הבאה במקום למשימה הלאומית. הם מתגמלים קמפיין פנימי ולא ביצוע. הם מחזקים ריצוי ולא הנהגה. במבנה כזה קשה לבנות קו מדיני עקבי וקשה עוד יותר לממש אותו. הבחירות הקרובות יכריעו לאן הולכים. עיצוב גבולות. הגדרת יחסי משפט ושלטון. קבלת החלטות בזירות מרובות. כל אלה זקוקים ובדחיפות להנהגה שמסוגלת לזוז מהר וברור. אין לזה תחליף. אין לכך קיצורי דרך.
מי שסבור שנתניהו מתאים להוביל צריך להיות עקבי. אי אפשר לתת מנדט ואז לשלול את הכלים. מנהיגות איננה אדם אחד. היא מערכת. ללא יכולת להרכיב צוות מחויב אין יכולת למשול. שלושים שריונים פירושם מתן אפשרות לבחור אנשים רציניים מוכווני ביצוע. כאלה שמסוגלים לשאת אחריות וליישם מדיניות. לא לשרוד פריימריז אלא לנהל מדינה. לבנות שדרה שמתרגמת החלטות לתוצאות. ציר מנהיגותי, שמסוגל להסתכל בשחור של העין ולהוביל את המדינה לצליחת האתגרים, היום, מחר וגם בעוד עשור.
2+החלופה ברורה. רשימה מפוזרת. משמעת חלשה. הכרעות שנמרחות עד שהן מתבטלות. זה לא מודל לניצחון. זה מתכון לקיפאון. בסוף זו שאלה אחת בלבד. האם רוצים הנהגה עם כוח לפעול. אם כן נותנים לה כוח. אם לא, לא בוחרים בה. שלושים שריונים לנתניהו. או שמוותרים על היכולת למשול. לשנות, לצלוח האתגרים. לנצח.
