עברייני הפרוטקשן לא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה. אחרי שהעבירו מסר ליריב בן עמי, מייסד ארגון "עד כאן" שנאבק בתופעת הפרוטקשן, באמצעות ירי של 24 קליעים לרכבו בעת שחנה בטובא זנגריה בליל שני האחרון, העבריינים עשו זאת שוב והציתו הלילה את רכבו.
בארגון עד כאן אמרו כי "מחבלי הפרוטקשן ממשיכים להטיל אימה ולבצע פעולות טרור של ממש ברחבי הגליל. הלילה, בפעם השנייה השבוע פגעו ברכבו של מייסד עד כאן- יריב בן עמי, בעלי חברת הדסים כשבשעה 02:00 ניסו מחבלי הפרוטקשן להצית את הרכב".
בן עמי סיפר הבוקר: "עוד אירוע טרור חמור. אנחנו סיימנו לדבר, הגיע שלב המעשים: בעלי רישיון לנשק, יוצאי יחידות קרביות – הצטרפו אלינו לעד כאן!. זה צו 8!".

בארגון הציבו למדינת ישראל דד-ליין של שבוע בעקבות אירועים נוספים באזור, שבהם פגעו העבריינים בחברת הסעות סגל, הציתו 3 אוטובוסים, ירו על אוטובוס נוסף והציתו רכב פרטי בבית המשפחה. ארגון "עד כאן" התרעם על כך שהממשלה "לא עשתה דבר נגד התופעה" והודיעו על החרפת המאבק וקראו ליוצאי יחידות קרביות בעלי רישיון נשק להצטרף אליהם.
יצוין כי לפי נתונים, בשבועות האחרונים התרחשו יותר מ-60 אירועים שונים באזור – בהם שריפות שדות, הצתות רכבים ואוטובוסים, הנחת רימונים באתרי בנייה, בקבוקי תבערה בבתי ספר ובעסקים וירי לעבר ציוד חקלאי.

בראיון שהעניק בן עמי מוקדם יותר השבוע לתוכנית "הפטריוטים", תיאר את המציאות הבלתי נתפסת של תושבי הצפון תחת איום הפרוטקשן. "אנחנו בגליל חיים תחת שלטון זר" אמר בן עמי בכאב. "בעל הבית שלנו זה מחבלי הפרוטקשן, פשוטו כמשמעו".
לדבריו, עברנו מסכת של נזקים – רימונים, ירי מנשק אוטומטי, שריפת קומביינים שמספקים מזון למדינה. כל העסקים בגליל נמצאים ב-100% פגיעה; אין עסק שלא משלם, לא נפגע או לא נמצא תחת איום. אני הולך לישון מאוים, אני קם מאוים, וכמוני כל תושבי הגליל".


בן עמי התייחס בראיון גם לאבסורד המערכתי מול חברות הביטוח והמדינה: "חברות הביטוח מודיעות לנפגעי הפרוטקשן שתוך 30 יום הפוליסות מבוטלות בגלל 'נזק מזדון'. המשמעות היא שבעל העסק נשאר ללא הגנה. אם אוטובוס נפגע מקטיושה, המדינה משלמת. למה כשמחבל פרוטקשן שורף אותו המדינה לא מכירה בזה כנזק רכוש? המסר לבעלי העסקים הוא אחד: 'תשלמו'".
כשנשאל על המחיר האישי והפחד מהאיומים על חייו, השיב: "אני בסך הכל מגדל תירס, למה אני צריך להתמודד עם זה? הממשלה חייבת להפסיק לספר סיפורים ולהיכנס לאירוע. שאלו אותי אם אני לא מפחד – ברור שאני מפחד, אבל אני לא יכול אחרת. אותי חינכו שאם למות – אז למות בעמידה. אני לא אמות על הברכיים".
