הגעתי הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ושוב נאלצתי להביט ב"פני הרוע" ובסכנה של הפרקליטות. מה שקורה שם באולם הוא לא פחות מהזיה: בזמן שמדינת ישראל נמצאת במלחמה רב-זירתית מטורפת, הגברת פלדמן-פרידמן מוצאת לנכון לעסוק ב"הגיגים" מלפני 13 שנים.
1+על מה מבזבזים את זמנו של ראש ממשלה בעיצומה של מערכה? על ראיון עם דב גילהר מ-2015. השאלות האלו, שעוסקות בסיכומים מוקדמים על עריכת ראיונות מלפני עשור, הן שיא של ציניות. אני נמצא בבית המשפט כבר 15-20 פעם, וכל פעם מחדש אני נדהם מרמת ההתנשאות של התובעים. המבטים שהם מגניבים לעבר הקהל והנוכחים באולם מעוררים פשוט קבס.
מדובר ברמה ירודה של פרקליטות ורמה ירודה של משפט. כל המטרה של הקבוצה הזאת, שמחריבה את היכולת הישראלית, היא אחת: להתיש את נתניהו. הם מנסים לייצר מצג שווא שבו הוא צריך לענות על שאלות שוליות בזמן שגורל המדינה על הכף.
1+ובזמן שנתניהו נלחם על האמת של מדינת ישראל ועל האמת היהודית, יש מי שבוחרים בדרך אחרת. יצחק ומיכל הרצוג אורזים מזוודות ויוצאים למסע תענוגות בקוסטה ריקה ובפנמה. במטוס חכור בעלות של מיליוני שקלים, במקום לעסוק במשימה המרכזית של איחוי החברה הישראלית, הנשיא בוחר בטקסים מגוחכים בחו"ל.
הבוקר הזה אנחנו לא צריכים לזעוק על דב גילהר או על יהודית תירוש, אלא על עתיד המדינה. המופע הזה בבית המשפט הוא בדיחה עצובה, ניסיון "לקרוע ורידים" לראש ממשלה נבחר, בזמן שהמערכת המשפטית כולה מתנהלת ברמה המוסרית והמקצועית הנמוכה ביותר שנראתה כאן.
