מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דוח ביקורת חריף ומקיף העוסק במתן הזכאות להארכת זמן בבחינות הבגרות על ידי בתי הספר. הממצאים המטרידים מעלים כי יותר ממחצית מהנבחנים בשנת הלימודים התשפ"ה זכו להארכת זמן, מגמה שהפכה מפתרון ממוקד לתלמידים עם קשיים לתופעה רחבת היקף במערכת החינוך.
4+ממצאי הביקורת מעלים תמונה של זינוק חסר תקדים בשיעור ההקלות הניתנות לתלמידים. בעוד שבשנת הלימודים התשע"ו – 2016, רק 5% מהתלמידים היו זכאים להארכת זמן, בשנת התשפ"ה -2025, זינק הנתון ל-52%. מדובר בכ-68,500 תלמידים שקיבלו תוספת זמן בבחינה.
המבקר מציין כי 92% מהזכאויות הללו אושרו על ידי ועדות בית-ספריות, ללא צורך באבחון מקצועי חיצוני, וזאת בעקבות שינוי מדיניות של משרד החינוך. כיום, החלטת בית הספר מתבססת על חוות דעת של מורים ודוגמאות מבחנים בלבד: "ממצאי הביקורת מטרידים ביותר ומעלים סימן שאלה גדול על שיטת הארכות הזמן שניתנות בבגרויות… 133 בתי ספר אישרו הארכות זמן ליותר מ-90% מתלמידיהם".
4+אחד הממצאים הכואבים בדוח נוגע לחוסר השוויון במתן ההקלות. הביקורת מצאה מתאם ישיר בין המצב הסוציו-אקונומי של התלמיד לבין הסיכוי שלו לקבל הארכת זמן: בחמישון הטיפוח הגבוה ביותר – החזקים ביותר: שיעור הזכאות עומד על 55%. בחמישון הטיפוח הנמוך ביותר -החלשים ביותר: שיעור הזכאות צונח ל-39%.
בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי שיעור הזכאות הוא 51%, בעוד שבמגזר החרדי הוא עומד על 38% בלבד. בנוסף, נמצא כי תלמידים הניגשים ל-5 יחידות לימוד במתמטיקה הם בעלי הסתברות גבוהה ב-12% לקבל הארכת זמן לעומת תלמידי 3 יחידות לימוד. במגזר הערבי הפער הזה מזנק ל-25%.
4+הדוח חושף כי להארכת הזמן יש השפעה ישירה על הישגי התלמידים. מניתוח סטטיסטי עולה כי הארכת הזמן מוסיפה בממוצע 2.5 נקודות לציון הבחינה. המבקר מתריע כי מצב זה יוצר "אינטרס מובנה" לבתי הספר לאשר הקלות באופן גורף.
"לזכאות זו השפעה חיובית על ציוני הבגרות של תלמידי בית הספר ובאופן ישיר על ממוצע ציוני הבגרות של בית הספר בכללותו, כך שלבתי הספר קיים אינטרס מובנה במתן זכאות להארכת זמן לתלמידיו התורמת גם להישגי בית הספר", נכתב.
4+בתיכון שנבדק בביקורת תיארו אנשי הצוות את הלחץ הכבד: "תהליך מתן ההתאמות מקשה על בית הספר מאחר והוא יוצר חיכוך של בית הספר גם מול מורים וגם מול הורים… ציר חיכוך נוסף הוא מול הורי תלמידים שלא קיבלו התאמות… או שההתאמות לא ניתנו מהר מספיק לדעתם".
הביקורת מצאה כי משרד החינוך כמעט ואינו מפקח על התהליך. 75% ממחוזות המשרד לא פיקחו כנדרש על מתן ההתאמות בבתי הספר. אף מחוז לא בדק באופן יזום בתי ספר שבהם שיעור ההקלות חריג. יתרה מכך, נמצא כי למשרד החינוך אין מידע אמין על הסיבה האמיתית למתן ההקלות. בעוד ששיעור לקויות הלמידה והפרעות הקשב באוכלוסייה מוערך ב-5% עד 15% לכל היותר, כ-45% מהנבחנים מוגדרים על ידי בתי הספר כסובלים מלקויות אלו לצורך קבלת הארכת זמן.
4+לנוכח הממצאים, המבקר ממליץ לשר החינוך לבחון מחדש את כל סוגיית ההקלות. בין ההמלצות המרכזיות: בחינת אפשרות למתן הארכת זמן לכלל התלמידים כדי למנוע אפליה וסטנדרטים כפולים בין בתי ספר, שימוש במבחנים ממוחשבים ליצירת בדיקה אובייקטיבית של נחיצות הארכת הזמן, הגברת הפיקוח המחוזי איתור יזום של בתי ספר עם שיעורי זכאות חריגים, וטיפול בפערים החברתיים במטרה לוודא שתלמידים מרקע מוחלש אינם מקופחים בתהליך. משרד החינוך מסר בתגובתו למבקר כי ילמד את נתוני הדוח לעומק ויקיים בדיקה מעמיקה לצורך שיפור ותיקון התהליכים.
