התקשורת המרוקאית דיווח כי במהלך יוצא דופן, מספר קבוצות קהילתיות הגישו לאחרונה עצומה לפרלמנט המרוקאי הקוראת לחוקק חקיקה שתעניק אזרחות מרוקאית לכל הילדים והנכדים של יהודים מרוקאים ממוצא מרוקאי.

העצומה, שהוגשה ליו"ר בית הנבחרים וליו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים, שמה בראש סדרי העדיפויות את פישוט ההליכים המנהליים עבור המבקשים, במיוחד לאור הקשיים שרבים מהם חווים בשל המרחק הגיאוגרפי וחילופי הדורות.
היוזמה מתבססת על מקורות חוקתיים ומשפטיים והנחיות מלכותיות שאישרו שוב ושוב את מעמדו המיוחד של המרכיב היהודי בתוך הזהות הלאומית. העצומה מדגישה גם את הממדים ההיסטוריים של הקשר בין יהודי מרוקו לכס המלוכה, במסגרת מוסד "אמיר המאמינים" (Commander of the Faithful), המשמש כערב לאחדותה ולפלורליזם של החברה המרוקאית.

אחד האחראים הראשיים למהלך הוא האזרח המקומי אל-חוסיין בן מסעוד, שמתפקד גם כמתאם ועדת העצומות. בן מסעוד טען כי היוזמה שואפת לתקן את מה שהם רואים כ"חוסר איזון היסטורי" שהוביל לכך שחלק מצאצאיהם איבדו את זכותם לאזרחות בשל נסיבות פוליטיות וביטחוניות שלא היו נתונות לשליטתם.
המסמך כולל מספר צעדים מעשיים וחסרי תקדים. לצד הקמת מאגר נתונים נגיש לציבור של משפחות יהודיות מרוקאיות, המסמך מציע את אימוץ השפה העברית כשפה רשמית לתקשורת לצד הערבית והאמזיגית (השפה הברברית) במסגרת חוק זה. כמו כן, מוצע לספק הקלות לשילוב המוטבים בחיי הכלכלה, הפוליטיקה והתרבות.

בחזית אחרת, העצומה מציעה להקים גוף לאומי עצמאי שיפקח על העניינים הדתיים של יהודי מרוקו, ויפעל להשבת הזכויות הכלכליות והפיננסיות שנפגעו בתקופות של פירוד והגירה. לדברי היוזמים, צעדים אלו נועדו לשקם את הקשרים עם חלק מהפזורה המרוקאית ולחזק את תדמיתה של הממלכה כמרחב של דו-קיום דתי ותרבותי.
המהלך גרר באופן מפתיע הרבה תגובות תומכות מאזרחי מרוקו, זאת לאחר שפעיל חברתי במרוקו התראיין לתקשורת הקטארית לפני מספר חודשים ואמר כי הנורמליזציה עם ישראל היא פצע מוסרי פתוח: "הציבור המרוקאי דוחה כל קשר עם ישראל, בהתחשב בכך שמדובר בישות קולוניאלית גזענית המבוססת על אונס, גירוש ופשעי מלחמה".

אמנם מדובר בהתבטאויות של אדם אחד, אך לפי הפרויקט הבינלאומי לאיסוף נתונים וניתוח של סכסוכים אלימים והפגנות פוליטיות בזמן אמת, עלה כי בשנים 2024–2025 מרוקו הפכה לאחת המדינות עם היקף ההפגנות הגבוה ביותר בעולם לתמיכה בפלשתין (מקום שני אחרי תימן).
גם המישור המדיני חלה התקררות ביחסית לאחר שבשנת 2025 לא נרשמו ביקורים רשמיים של בכירים ישראלים, כמו כן, רבאט עמדה איתנה בסירובה לשדרג את הנציגות הדיפלומטית בין שתי המדינות לדרג של שגרירות – במקום משרד הקישור הנוכחי.

למרות שהרוח החיובית שמציג חלק מהציבור המרוקאי, הממשלה המקומית מיהרה להסיר מעצמה אחריות ולהבהיר כי לא מדובר בהצעה ממשלתית או בעצומה רשמית, אלא בבקשה שהוגשה באופן עצמאי. נכון לרגע זה הדיווחים לגבי השלמת המהלך סותרים והוא עוד לא קיבל אישור רשמי.
