בעוד שמדינת ישראל נמצאת באחת המלחמות הממושכות והקשות בתולדותיה, נדמה שיש מי שנופל בין הכיסאות של הבירוקרטיה הצבאית והמשקעים האישיים. א' ו-י', שני צעירים שחלמו לשרת בפלס"ר הגולן ועברו מסלול הכשרה מפרך, מוצאים את עצמם בסיטואציה בלתי נתפסת: הם לוחמים מוכשרים, בעלי מוטיבציה גבוהה, שיושבים בחוסר מעש ביחידות עורפיות רק בגלל שהמפקדים הישירים שלהם "לא הסתדרו איתם". 
אילוסטרציה | קרדיט: דובר צה"ל
הדחה משום מקום, רגע לפני הסוף
סיפורו של א' מתחיל במאבק עוד לפני הגיוס. הוא נלחם כדי להעלות פרופיל ולהגיע ליחידה מובחרת. הוא התקבל ל"פלסר גולן" (היחידה הרב-ממדית בשלוחת הצפון), עבר שמונה חודשי הכשרה בבא"ח גולני, סיים מסע כומתה והוסמך כלוחם 07. "הכול היה בסדר מקצועית, אבל עם המפק"ץ (מפקד הצוות) היו לו תקלים מהתחלה", מספרים מקורביו בכאב. "הוא לא חיבב אותו, וזה התגלגל. הם שרדו אחד את השני שמונה חודשים, לאחר שהם עלו למסלול ביחידה, ופתאום, שלושה שבועות לפני סוף המסלול – המפכ"ץ בא אליו ואומר לו: 'אתה לא ממשיך איתנו'. ככה, בלי התראה".
א' לא ויתר. הוא הועבר לצוות שמתחתיו, עשה תיאום ציפיות עם המפקד החדש שהבטיח לו הזדמנות, אך מאז נפל ל"בור" שחור. "חודשים שאף אחד לא דיבר איתו. הוא היה מגיע לבסיס ביום ראשון, יוצא בחמישי, ואין לו מה לעשות. הוא התחנן למפקדים, הגיע עד לסמח"ט ולמח"ט, וכל מה שקיבל זה שיבוץ בלוגיסטיקה. הוא לוחם מוכשר שיושב באפסנאות בזמן שחברים שלו נלחצים בשטח. זה שובר את הלב".

עשה מסע כומתה כשההדחה כבר ביד שלו
סיפורו של י', תושב קצרין, דומה להפליא. גם הוא נלחם מול מערכת "מיטב" במשך חצי שנה כדי להתגייס לקרבי למרות מגבלות רפואיות. הוא הגיע לאותה יחידה, הצטיין כנגביסט והיה מהמובילים בכושר גופני בצוות, אך גם הוא נתקל בחומה בדמות מפקדו הישיר.
"המפקד שנא אותו. הם לא הסכימו על כלום", משחזרים מקורביו "שבוע לפני מסע הכומתה הוא הודיע לו שהוא מודח כי 'השיפור שלי לא מספיק לו'. למרות ההודעה על ההדחה, י' יצא למסע הכומתה. סחב אלונקות בלי להחליף אף אחד, לחבריו סיפר: "אני רוצה להוכיח שאני לוחם עד הרגע האחרון".

מאז, י' נמצא בנשקייה, המפקדים מסרבים לשחרר אותו ליחידת לוחמה אחרת בגלל חוות דעת שציינה שהוא "אינו ראוי להיות לוחם" – קביעה שעומדת בסתירה מוחלטת לתפקודו בשטח ולחוסר בבעיות משמעת. י' התלונן בפני חבריו: "אני מוכן למות למען ארץ ישראל. היה לי פטור מהצבא ויכולתי ללכת הביתה, אבל נלחמתי כדי להיות פה. למה המערכת מתעקשת להשאיר לוחם 07 בנשקייה בגלל משקע אישי של קצין אחד?".
הזעקה: "יש לוחמים, תנו לנו להילחם"
התסכול של השניים זועק לשמיים, במיוחד לאור הדיווחים החוזרים ונשנים על שחיקת הכוחות בסדיר ובמילואים. "אומרים שחסר לוחמים, אומרים שצריך אנשים, יש פה לוחמים מוכשרים, שכבר עברו את כל ההכשרה על חשבון המדינה, שרק רוצים לעשות משהו משמעותי. הם לא מבקשים הקלות, הם מבקשים לחזור לגולני, לחזור לחברים, לחזור לשפה שהם מכירים – ולעזור לנצח במלחמה".

נכון לעכשיו, א' וי' ממשיכים להגיע מדי יום ליחידותיהם העורפיות, ממתינים למישהו במערכת הצבאית שירים את הכפפה, יסתכל מעבר לדיווחים האישיים של המפקדים, ויאפשר להם לעשות את מה שהתגייסו עבורו: להגן על המדינה.
תגובת דובר צה"ל: "החיילים הנ"ל הודחו ממסלול של פלס"ר הגולן בהמלצת מפקדים לאחר בעיות משמעת חוזרות ונשנות, טרם ההדחתם קיבלו מספר שיחות אזהרה ומשמעת אך בעקבות אי שינוי בהתנהגותם, הודחו על רקע חוסר התאמה ללוחמה מבחינה מקצועית וחברתית".
