מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דוח ביקורת חריף ונוקב החושף מחדלים ניהוליים וכלכליים עמוקים במבנה הממשלה בישראל. לפי ממצאי הדוח, הממשלה מאופיינת במספר חריג של משרדים ביחס לעולם ובשינויים תכופים וחסרי רסן של העברת סמכויות, פתיחת משרדים וסגירתם.
4+בתוך תקופה של ארבע שנים וחצי בלבד – ממאי 2020 ועד סוף 2024 – בוצעו לא פחות מ-76 שינויים מבניים, שגבו "מחיר תפקודי" כבד ופגעו אנושות באפקטיביות של פעילות הממשלה ובשירות שהיא מעניקה לאזרח. הביקורת מעלה כי משרד ראש הממשלה לא בחן את ביטולם של חמישה משרדי ממשלה מיותרים כפי שנדרש בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2024.
בנוסף, נמצא כי החלטות השרים על העברת יחידות התקבלו ללא עבודת מטה בסיסית: ב-93% מהמקרים השרים לא ראו נתונים על התקציב הכרוך במעבר, וב-92% מהמקרים לא הוצגו נתונים על מספר המשרות המועברות. אגף התקציבים זיהה כפילויות ב-12 תחומים שונים בין המשרדים, אך הממשלה בחרה לטפל בכפילות אחת בלבד עד מאי 2025.
4+מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קובע בדוח: "הממשלה בישראל מאופיינת במספר גדול של משרדים, בהשוואה לעולם ובשינויים תכופים – פתיחת משרדי ממשלה, סגירתם והעברת סמכויות בין משרדים שונים. לא פחות מ-76 שינויים כאלה נעשו בממשלות ה-35 עד ה-37, בתוך ארבע שנים וחצי.
"מאפיינים אלו גובים 'מחיר תפקודי' של ריבוי משרדי הממשלה ופגיעה באפקטיביות… לצידו של המחיר התפקודי בולט גם המחיר הכלכלי. ניתן להסיק כי שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של יום על הצורך לייעל את מבנה הממשלה".
4+הדוח חושף מקרי בוחן מזעזעים על הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות ביותר. ברשות לזכויות ניצולי השואה, שעברה בין שלושה משרדים שונים מאז 2020, ירדו לטמיון 14 מיליון ש"ח שהושקעו בשיפור מערכות המידע. נכון לשנת 2025, הרשות מתבססת על מערכת ישנה שנמצאת בסיכון ממשי לקריסה ואינה נתמכת על ידי היצרן כבר 17 שנים, מה שמסכן את הטיפול בכ-120,000 ניצולי שואה.
גם בתחום ההכשרה המקצועית למבוגרים נרשמה פגיעה קשה, כאשר מספר המשתתפים פחת ב-22% בעקבות פיצול האגף בין משרדים שונים. אחד המחדלים הבולטים נוגע לשיקום הצפון והדרום. הממשלה העבירה את האחריות על שיקום הצפון בין משרדים וממונים שונים בעיצומה של המלחמה, מה שהוביל לכך שעד פברואר 2026 טרם אושר מתווה לפיתוח מרחבי של המחוז.
4+המבקר קובע כי חוסר היציבות הממשלתי עומד במרכז הכישלון במתן מענה לחזרת תושבי הצפון ליישוביהם. במקביל, הרשות לתכנון החקלאות הועברה פעמיים בתוך שנתיים, מה שגרם לכך שוועדות הקצאת קרקעות כמעט ולא פעלו והשטח המאושר לחקלאות הצטמצם ב-87%.
מבנה הממשלה הנוכחי כולל 31 משרדים שכלל אינם קיימים במדינות מפותחות אחרות, מה שמוביל לפיצול סמכויות הרסני. מאז 2020, 40% משטחי הפעולה הממשלתיים הועברו יותר מפעם אחת בין משרדים. המבקר חושף כי משך הזמן הממוצע לביצוע מעבר יחידה בין משרדים הוא כ-7.5 חודשים, ובמקרים מסוימים התהליך נמשך עד 30 חודשים.
4+מכיוון שממשלה בישראל מכהנת כשנתיים בממוצע, שליש מתקופת כהונתה מבוזבז על בירוקרטיה של מעברים במקום על עשייה. המשמעות היא פגיעה אנושה בזיכרון הארגוני של המערכת. רשות הבדואים, למשל, נדדה בין שבעה משרדים שונים מאז 2007, דבר שהוביל לכך שמערכות המידע שלה עדיין מאוחסנות בשרתים של משרד החקלאות, אליו היא השתייכה לפני שנים.
המבקר מדגיש כי המהלכים הללו אינם מבוססים על עבודת מטה מקצועית, אלא על הסכמים קואליציוניים, דבר שגורם לעזיבת עובדים מיומנים ולאובדן ידע חיוני ברגעי משבר. המבקר ממליץ לראש הממשלה בנימין נתניהו לפעול להגבלת מספר משרדי הממשלה בחוק, להבטיח פעילות רצופה של יחידות הסמך ולבסס כל שינוי עתידי על נתונים תקציביים ומקצועיים מלאים. ללא שינוי שורשי, מזהיר הדוח, ימשיכו אזרחי ישראל לשלם מחיר כבד על חוסר היעילות והפוליטיזציה של מנגנוני השלטון.
