אחרי שהאיש הקרוב ביותר ליו"ר כחול לבן בני גנץ, ח"כ חילי טרופר, הודיע על פרישה (די צפויה) ממפלגתו, כעת הוא עומד בפני צומת דרכים שבו יצטרך להחליט לאן מועדות פניו. הסיבה המרכזית שעומדת מאחורי העזיבה שלו היא ההבנה שגנץ עלול שלא לעבור את אחוז החסימה – ובכך לקחת חלק בשריפת קולות שעלולה להיות מסוכנת לגוש השמאל.

בפניו של טרופר עומדות כעת כמה אופציות. המרכזיות שבהן: הצטרפות למפלגתו של בנט או למפלגתו של איזנקוט. טרופר יצטרך לקבל החלטה שקולה וזהירה, שכן בקונסטלציה כזו או אחרת שבה גוש השמאל ינצח את הבחירות (מה שלא נראה כעת לפי סקרי חדשות 14), הוא היה רוצה להיות חלק ממפלגת השלטון.
האפשרות שטרופר יפרוש לגמרי מהפוליטיקה נראית נכון לעכשיו די רחוקה מהמציאות, כמו גם האפשרות שיבחר ללכת לדרך עצמאית. בינתיים, איזנקוט ובנט כבר רמזו לו, כל אחד בדרכו, שהיו שמחים לקלוט אותו במפלגתם.
איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, מסר כי "חבר הכנסת חילי טרופר הוא חבר ושותף לדרך, מטובי האנשים שידעה כנסת ישראל. אדם שפעל בכל שעה לטובת חיזוק הסולידריות הישראלית, ליווי פצועים ומשפחות שכולות במלחמה, כשאחדות ישראל לנגד עיניו. אשמח מאוד לראותו ממשיך בחיים הציבוריים כדי להביא לשינוי ותקווה, לישראל טובה יותר וחזקה יותר".

בנט, שגם הוא היה רוצה לראות את טרופר בין שורות מפלגתו, צייץ ברשת X: "חילי טרופר אהוב, בהצלחה רבה. עם ישראל זקוק לאנשים כמוך בהנהגת המדינה".
מוקדם יותר היום פרסם ראש הדסק הפוליטי של C14 מתי טוכפלד כי למרות פרישתו מכחול לבן – טרופר לא מתכוון להתפטר מהכנסת. בלשכתו של טרופר הסבירו כי חבר הכנסת הפורש "לא יעזוב את הכנסת אם המשמעות תהיה קול לקואליציה".

מלשכתו נמסר עוד כי "יש מאבקים גדולים בפתח על הגיוס וצריך להיות שם כדי להיאבק". למרות ההודעה הנחרצת, במידה שטרופר יתפטר מי שיכנס במקומו הוא מופיד מרעי, איש כחול לבן בעצמו.
