פרישתו של ח"כ חילי טרופר מכחול לבן היא עוד מסמר בארון הקבורה הפוליטי של המפלגה. זו שהחלה את דרכה בקול תרועה רמה, לא הצליחה לממש את יעדיה להחלפת השלטון, ומובאת כעת, בעיקר על ידי המחנה שתמך וחשק בה, לקבורת חמור. סיפורה של כחול לבן יכול ללמד לא מעט על תקוות לבנות, איחודים פוליטיים חסרי תכלית, וחלומות שמתנפצים אל קרקע המציאות.

חילי טרופר ובני גנץ הולכים יחד עוד הרבה לפני ההרפתקה הפוליטית של גנץ בהקמת מפלגה שתתמודד לכנסת. היה זה אך טבעי שיביא עמו את חברו הטוב, שאכן הפשיל שרוולים וסייע לו בצעדיה הראשונים. פרישתו מבשרת בעיקר על כך שהגיע למסקנה הבלתי נמנעת שאין עוד תכלית למפלגה ואין עתיד עם בני גנץ.
אחרי שבועות ארוכים של בשורה ללא קונים וסקרים שלא מתרוממים, כנראה שלא ירחק היום גם שבני גנץ עצמו יפנים את המציאות העגומה הנרקמת מול עיניו ויאלץ לסגור את המיזם שהפך למפעל חייו אחרי קריירה צבאית עמוסה ורבת מעללים. מה שעגום בכל הסיפור הוא מיעוט הצער והנהי שילוו את הניתוח הכואב, כשמעט מאוד אנשים מסתופפים כעת סמוך למיטת החולה האנוש. להיפך, כל התומכים והאוהדים שתלו תקוות רבות באיש ומפלגתו, מייחלים לגוויעתם הפוליטית המהירה בטרם עת.

טרופר לא הודיע לאן פניו מכאן אבל הדגיש שאין בכוונתו לעזוב את הפוליטיקה. כוונתו הנסתרת היא למעשה הכרזה על פתיחתו של מכרז לשיבוצו במפלגה הבאה לכל המרבה במחיר. לזכותו ייאמר שיש בסיס לתוכניתו זו. טרופר עשוי להתגלות כמצרך מבוקש למדי כמי שיעטר רשימת מועמדים בשלל מפלגות: מיאיר לפיד ונפתלי בנט, דרך גדי איזנקוט (שאכן מיהר לברך על הודעתו), ועד אביגדור ליברמן ויועז הנדל.
מה שלא מעיד על טרופר עצמו, שיכול רק להתבשם ממופע החיזורים שהעלו מולו, מעיד בהחלט על מצבם של השחקנים הפוליטיים המעוניינים בו. כי טרופר לא מאופיין באישיות יוצאת דופן, עבודה נמרצת או מהלכים דרמטיים שהוביל. סביר להניח שלו היו מבקשים מעוברי אורח בכל רחוב ישראלי מזדמן מהם הישגיו של טרופר בתחומים עליהם הופקד כשר בממשלה או מהלך חשוב שהוביל בארבע השנים האחרונות כחבר כנסת, המענה היה שתיקה רועמת או גמגומים מביכים. לצד זאת קשה יהיה למצוא אדם שיביע זעם על האיש או ימתח עליו ביקורת קשה על דבר מה שאמר או עשה. כי כזה האיש- למל"ם מושלם. לא מועיל לא מזיק. פוסטר של מתינות ולשון נקיה. לא מעורר אנטגוניזם משום סוג. אבל גם לא חיבה יתרה.

העובדה שלפיד ובנט, איזנקוט, ליברמן והנדל מעוניינים בו מעידה לכל הפחות על גודל מצוקתם שלהם. אחרי שכלל צירופיהם התאפיינו בדמויות אנונימיות וחסרות אלקטורט, טרופר הוא חידוש מרענן עבורם. לא דמות סוחפת, אבל לכל הפחות מוכרת. הבעיה שאם עשה מה שעשה כעת לבני גנץ, והוא יכול הרי היה לחכות כמה חודשים עד להודעת הפרישה וברור שההודעה המוקדמת פוגעת קשה בפטרונו לשעבר, מי ערב להם שלא יעשה ביום פקודה את אותו הדבר גם להם.
למרות התדמית המתונה עליה נלחם להציגה מיומו הראשון בחיים הציבוריים, טרופר רחוק מלהיות כזה. בכל צומת וכל שעל, הראה שאין סיכוי שיהיה פעם גשר או מקף מחבר בין ימין לשמאל או בין דתיים ואלה שאינם. טרופר הוא שמאל על מלא. קפלן על מלא. פרו-בג"ץ באופן מוחלט. מעולם לא ראה את עצמו כגשר בין מחנות, אלא משתייך עמוק עמוק למחנה מסוים. זה שישב עם מפלגה ערבית בקואליציה ללא שום נקיפות מצפון או ערעורי חרטה. מי שמתייצב לצד בית המשפט ללא עוררין וכמי שהטיף, יחד עם חבריו, להפסקת המלחמה בעזה תמורת עסקת חטופים. לכל מפלגה מאלה המעוניינות בו הוא יתאים כמו כפפה ליד, וכל היתר, הם רק תדמית, שאינה מבוססת על עובדות או המציאות.
