איום הרחפנים המתאבדים של חיזבאללה הפך בשבועות האחרונים לאחד האתגרים המטרידים ביותר עבור כוחות צה"ל הפועלים בלבנון וביישובי הצפון. לאחר יממה קשה שבה נהרג חייל ו-17 נוספים נפצעו מפגיעת רחפנים בעלי סיב אופטי, עלו שאלות קשות בנוגע למוכנות צה"ל לאיום המוכר.
בראיון מיוחד ל-C14, מסביר שמוליק שופ, מנכ"ל וחברת Oss Target, כי המענה לאיום אינו נמצא רק במערכות הלייזר של המחר, אלא בשילוב של פתרונות יצירתיים, אימונים ממוקדים וטכנולוגיה קיימת שצה"ל טרם רתם במלואה.
קצינה ונגד נפצעו בינוני מנפילת רחפן נפץ בדרום לבנון
היריב ירד קומה: למה קשה לעצור את רחפני הסיב האופטי?
שופ, שמביא עמו ניסיון רב בתחום הנק"ל (נשק קל) והאינטגרציה של מערכות ירי רובוטיות, מסביר כי האיום אינו חדש: "העניין של האיום הזה הוא איום שקיים, זה לא משהו חדש. אני מכיר מערכות שמתמודדות עם זה כבר שמונה שנים".
"מה שקורה באירוע הנוכחי זה שבעצם ירדנו קומה", אומר שופ. "היריב לקח מערכת מאוד פשוטה שמחברים אליה סיב אופטי ומנתקים ממנה כל אמצעי אלחוטי או GPS. זה אירוע שמזכיר שיגור של מרגמה עם ניהוג שטוח. הם מניעים את הרחפן בגובה נמוך כדי ליצור חתימה מינימלית ולהגיע הכי קרוב שאפשר לכוח. בגלל החיבור הפיזי (החוט), אי אפשר לשבש אותם באמצעים אלקטרוניים סטנדרטיים".
סמל ליאם בן חמו נפל בדרום לבנון, לוחם נוסף נפצע בינוני
התכנית התלת-שכבתית להכרעה: אימון, מיסוך ואקטיביות
שופ מציע מודל עבודה המחולק לשלושה רבדים, המשלבים בין עולם הביטחון לעולם היצירתיות האזרחית:
רובד 1: אימון הלוחמים בשיטת "צלחות החרס"
הבעיה המרכזית של לוחם קרקע היא הקושי לפגוע במטרות קטנות ומהירות בממד הגובה. שופ מציע פתרון מעולם הציד האזרחי: "אחד האמצעים הפשוטים ביותר לאמן כוח הוא מתקן ירי בצלחות חרס (Trapshooting). המאפיינים של צלחת חרס שנזרקת באוויר ורחפן מתאבד דומים מאוד. זה מתקן אזרחי זול, פשוט לניוד על נגרר, שניתן להציב בכל בסיס או נקודת ריכוז כוחות. הלוחמים מתרגלים ירי בזוויות גבוהות, לומדים איך המטרה נראית בעין ורוכשים 'זיכרון שריר' של פגיעה. זה נותן להם ביטחון אדיר שהם יכולים להפיל את האיום".
במקביל, הוא ממליץ להצמיד לכוחות רובי ציד ("12 Gauge"): "האוקראינים כבר משתמשים בזה. בטווח של 30-40 מטר, כשהרחפן מתחיל את צלילת המוות שלו, רובה ציד מייצר ענן של כדוריות שפשוט קורע את המדחפים ומפיל אותו. זה כלי זול, פשוט לתפעול, שטוב גם לטיהור חדרים".
רובד 2: "עיוורון לתוקף" – מיסוך עשן מעולם הקולנוע
כאן מביא שופ את המומחיות הייחודית שלו: "בעולמות הקולנוע אנחנו משתמשים באמצעי מיסוך בעשן שהם זולים, קלים לתפעול וידידותיים לסביבה. ניתן לפתח אמצעים דומים בשביל הכוחות בשטח כדי למסך את הפעילות שלהם. רחפן הסיב האופטי מבוסס על קו ראייה ישיר של המפעיל. אם הכוח מייצר ענן עשן סביבו, המפעיל מאבד את המטרה. זה פתרון 'טיפש' אבל אפקטיבי להפליא שמנטרל את יכולת הניהוג של התוקף".
רובד 3: המענה המבצעי והטכנולוגי
שופ, הזכיר את הפרסום של פרשננו הצבאי נועם אמיר אמש במהדורה כי צה"ל פועל להרחבת המיגון הפיזי והטקטי של הכוחות בנוסף לפתרונות אקטיביים מבוססי אוויר. התכנית המתגבשת מחולקת לשלושה טווחי זמן, החל ממענה מיידי בשטח, דרך פתרון בשבועות הקרובים ועד להכנסת מערכות נשק מתקדמות מבוססות אנרגיה.
כך בצה"ל מתכוננים להתמודד עם איום רחפני הנפץ | פרסום ראשון
הגנה פסיבית: פריסת רשתות הגנה פיזיות סביב מתקנים ומוצבים, מה שכבר קורה כיום בשטח מאלתור מהיר של לוחמים.
יירוט קליעי: שימוש בכוונות "פגיון" (Smart Shooter) שהותקנו על הנק"ל (נשק קל) ומאפשרות נעילה ופגיעה מדויקת ברחפנים.
יירוט אווירי: בשבועות הקרובים יוכנסו לשימוש "רחפנים נגד רחפנים" – כלים אוטונומיים שמתנגשים ברחפני האויב או מנטרלים אותם אלקטרונית.
נשק אנרגיה: בטווח הרחוק יותר, המטרה היא להכניס מערכות לייזר ליירוט בעלות אפסית.
1+החסם: "אי אפשר לפתח אמל"ח במוסך של אבא"
שופ מפנה אצבע מאשימה כלפי הבירוקרטיה שחוסמת את היצירתיות הישראלית: "יש חבר'ה מבריקים שמשתחררים מהצבא עם פתרונות זולים ומהירים, אבל אין להם איפה לבדוק אותם. כדי לפתח אמל"ח אתה צריך מטווח צבאי, רגולציה וביטוחים. מערכת הביטחון חייבת לתת את ה'פוש' הזה ליצירתיות, להקצות שטחים ולתת לאנשים שמכירים את השטח לעבוד 24/7. ראינו במלחמה שפתרונות שעלו מהתעשיות האזרחיות משמשים את הלוחמים בהצלחה עד היום".
השילוב בין הטכנולוגיה המתוחכמת של צה"ל לבין הפתרונות ה"מחוץ לקופסה" שמציעים מומחים כמו שמוליק שופ, הוא שעשוי להעניק לישראל את היתרון המכריע במלחמה על השמיים ובשמירה על חיי הלוחמים בצפון.
