רב העיר צפת, שמואל אליהו, שמקיים מדי שנה את ההדלקה המרכזית של הציונות הדתית בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון, מסר היום (שישי) דברי חיזוק על רקע המגבלות לקראת האירוע השנה. "מחזק את ההגבלות. אנחנו יודעים שאויבינו מעבר לגבול מעדיפים את המוות על החיים, הפוך מאיתנו – והם ישמחו לראות אנרכיה".
3+לדבריו, למרות שהציבור הדתי רגיל לראות במירון מוקד עלייה המוני, המגבלות שנועדו לשמירה על חיי אדם הן חיוניות: "ההלכה אומרת 'חמירא סכנתא מאיסורא' – אם יש סכנת חיים, אי אפשר לומר 'אני אבוא להילולה', זה לא שווה, זה לא נכון. מירון מאוד קרובה לגבול, מרחק של כ-10 קילומטרים – וזה ממש סכנת חיים".
עוד הוסיף: "אנחנו יודעים שאויבינו מעבר לגבול מעדיפים את המוות על החיים, הפוך מאיתנו, והם ישמחו לראות אנרכיה. לא צריך טיל שיפגע – מספיק בהלה וזה אסון. ולכן אני מחזק את ידי פיקוד העורף לקבל את ההחלטה הנכונה שמצילה חיים".
3+כמו כן חיזק את ציבור החוגגים ומסר כי ניתן להתחבר לרשב"י גם מהבית: "אפשר להתחבר לרבי שמעון גם מהבית, ללמוד את התורה שלו, את הזוהר, להדליק נר ולשמוח בכל מקום. לא חייבים להיות דווקא במירון. אני אומר את זה כאדם שמעולם לא הפסיד ל״ג בעומר במירון, ואני אומר זאת בצורה ברורה: החיים חשובים יותר. אם היינו שואלים את רבי שמעון – הוא היה אומר לנו לשמור על החיים ולבוא שנה הבאה".
על המשמעות הרוחנית שבהילולה הסביר: "תלמידי רבי עקיבא הם תלמידים שחיו את הגאולה – בשונה מ-24,000 התלמידים הראשונים שלו שנסחפו לשנאת חינם שהייתה בבית שני ולאווירה של תרבות של חורבן. החמישה תלמידים: רבי שמעון, רבי יהודה, רבי מאיר, רבי יוסי ורבי נחמיה – הם חיו את הגאולה. הם הבינו את החשיבות של שילוב תורה עם עבודה, זה כמו הסיפור המפורסם של רבי שמעון שבהתחלה לא מבין ובסוף לומד ומבין, וכמו רבי יהודה שהיום זה ההילולה שלו, שמבין את החשיבות של חיבור שמיים וארץ, וזו מדינת ישראל.
3+"לכן אנחנו כל כך נאחזים בתורה שלהם כי היא תורה שמחזיקה אלפי שנים ורלוונטית היום כמו שהייתה רלוונטית בימיהם. וזה גאונות אדירה, אין דבר כזה באנושות שיש איזשהו ערכים שאתה יכול לראות את הרלוונטיות שלהם גם אז, גם היום. זה משהו מזוקק, משהו אמיתי ואנחנו מתחברים אליו בהילולה הזאתי גם ברבי יהודה, גם ברבי מאיר, גם ברבי שמעון".
את דבריו סיים בסיפור מחזק: "שמעתי איזה פעם מאבא עליו השלום, הרב אליהו, שזה היה בשנת תשכ"ז, ששת הימים. ובל"ג בעומר הוא גם היה רגיל ללכת כל שנה למירון, גם כשלא היו הולכים הרבה אנשים. ובאותה שנה בל"ג בעומר במקום להגיע למירון לרבי שמעון – הוא הגיע לשטחי כינוס של חיילים שהיו אז בגבול מצרים.
3+ששאלו אותו 'למה הוא הולך לשם?', הסביר 'שם נמצא רבי שמעון'. רבי שמעון נמצא עם החיילים, הוא איתם, הוא מחזק את רוחם, הוא איתם במלחמה. אם מישהו רוצה לפגוש את רבי שמעון בל"ג בעומר באותה שנה – יפגוש אותו עם החיילים. אני חושב שזה נכון גם השנה".
