עוד לילה, עוד כותרת. לפנות בוקר נתפסו סמוך ליוון כלי שיט נוספים, חלק מההכנות לקראת הגל הזה של "משט הסומוד". האירוע הזה מדגים שוב כי ארגוני השנאה העולמיים הפנימו שהפעלת לחץ ימי אינה גובה מהם שום מחיר מעשי. המארגנים ממשיכים לפעול ב"שיטת מצליח" קלאסית: מצליחים לעורר מהומה, סופגים עיכוב, וזוכים לזמן מסך בינלאומי. מול איום ימי שנועד "להוריד את ישראל לברכיים", נדרשת מהפכה בתורת ההפעלה, החלפת שפת ההכלה בדיבור כלכלי כואב ודורסני.
1+ניתוח מבנה התמריצים חושף תמונה עגומה של המדיניות הנוכחית. עד כה, ממשלת ישראל, על פקידיה המשפטיים, נוקטת במדיניות תבוסתנית של "תפוס ושלח הביתה". פעילים מיורטים, מובאים לנמל, ומיד מועלים לטיסות חזרה למדינות מוצאם, לעיתים על חשבון משלם המיסים. הספינות עצמן מעלות חלודה וברוב המקרים מוחזרות לאחר מכן לבעליהן בהליכים בירוקרטיים מייאשים. המארגנים רואים בפעילות כזו השקעת שיווק מצוינת: קונים כלי שיט במיליוני דולרים ומקבלים תעמולה במיליארדים. הכלכלן מילטון פרידמן לימד אותנו כי אין פעולה ללא עלות, אך כיום, הפעילים הבינלאומיים אינם משלמים את העלות הזו. אנו משלמים אותה במוניטין ובביטחון שוטף.
אני רוצה להציג את החלופה. החוק הימי הבינלאומי מספק מענה ברור לבעיה, מענה שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נמנעת מלאמץ. כאשר מוטל מצור ימי חוקי על עזה, כל כלי שיט המנסה לפרוץ אותו מוגדר כמטרה לגיטימית לתפיסה כ"שלל ימי". הפתרון פשוט ואכזרי: הכרזה מוקדמת ולפיה כל כלי שיט שיימצא בניסיון פריצה יוחרם לאלתר. מיד עם ההשתלטות, הספינה נגררת לנמל אשדוד, הופכת רכוש המדינה בהליך חילוט אזרחי מזורז, ומוצעת למכירה פומבית.
1+שאלת ה"בהשוואה למה?" מחדדת את היתרון. בהשוואה להסברה מתנצלת ולמאבקים משפטיים בינלאומיים, מהלך של חילוט פוגע ישירות בעורק הכלכלי של הפרובוקציה. הכספים שייגבו מהמכירה הפומבית לא יועברו לאוצר הכללי אלא לקרן ייעודית לפיצוי נפגעי הטרור בעוטף עזה או לשיקום פצועי צה"ל. ברגע שארגון אנטי-ישראלי יבין שרכישת ספינה בספרד או איטליה היא הלכה למעשה תרומה כספית ישירה לקיבוץ בארי או ללוחמי סיירת גולני, המוטיבציה שלו לארגן משט תצנח לאפס מוחלט.
חובתה של הממשלה, מראש הממשלה בנימין נתניהו דרך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר המשפטים יריב לוין, לדרוש יישום מדיניות קשוחה ולהתעלם מהפחד הפקידותי מפני "חוסר מידתיות". משט ימי השואף לבודד את המדינה הוא פעולת טרור כלכלית וריבונית המחייבת ריסוק מהיר. רק גביית מחיר כלכלי דרמטי וסופי, באמצעות החרמה נטולת פשרות, תחסל את מנגנון הפרובוקציה ותחזיר לישראל את השליטה במרחב הימי.
