בלבנון מתחדד שוב קו השבר: בין מי שמבקש לשים סוף לעימות עם ישראל, לבין מי שנשאר נאמן לחיזבאללה ולאידיאולוגיית "ההתנגדות". כך ברקע המשא ומתן הישיר בין ישראל ללבנון, גובר השיח הציבורי במדינה סביב אפשרות של שינוי כיוון, וחתימת הסכם שלום עם ישראל.

פוליטיקאים, אנשי תקשורת ואזרחים, בעיקר מקרב המחנה הנוצרי והסוני, מדברים בגלוי יותר על הצורך ביציאה ממעגל הלחימה המתמשך, שממשיך לפגוע בכלכלה וביציבות.
בתוכנית דיבייטים בערוץ MTV לבנון, נשמע קול חריג בעוצמתו. מישל טוק, נוצרי לבנוני, תקף בחריפות את חיזבאללה: "אתם הרסתם את המדינה, ועדיין מתפארים ב'ניצחונות' מזויפים. הישראלים תכף מגיעים לביירות – איפה ההתנגדות?". בהמשך אף הלך צעד נוסף ואמר: "אנחנו רוצים לראות שגרירות ישראל בביירות" – אמירה שנחשבה עד לא מזמן לטאבו כמעט מוחלט בשיח הלבנוני. אלא שהתגובות לא איחרו לבוא, והמחישו את עומק הקרע.

ברשתות החברתיות הופצו סרטונים של פעילים שיעים, תומכי חיזבאללה, שמגיבים בזעם ואף באיומים ישירים. אחד מהם, עלא אבו ג’באל, תקף: "כל עוד יש שיעים בלבנון – אף אחד לא יחשוב על שגרירות ישראלית כאן. הקרניים שלכם ייגדעו".
התיעודים הללו ממחישים את המציאות המורכבת בלבנון: מצד אחד, עייפות גוברת מהעימות המתמשך ורצון לשינוי, ומצד שני, מחנה שיעי גדול ומאורגן שממשיך לתמוך בחיזבאללה. בלבנון של 2026, הוויכוח כבר לא מתנהל רק בין פוליטיקאים – אלא גולש לרחוב, לרשתות, ולפעמים גם לאלימות.
