סיפורו של הארטיק/שלגון (Popsicle באנגלית) הוא אחת הדוגמאות המפורסמות להמצאה שנוצרה לגמרי במקרה. את הגילוי יש לייחס לפרנק אפרסון, ילד בן 11 בלבד מסן פרנסיסקו, שבלילה קר במיוחד בשנת 1905 ערבב אבקת סודה עם מים בכוס, והשאיר אותה בטעות מחוץ לבית כשהיא מכילה גם מקל ערבוב. בבוקר, גילה שהמשקה קפא סביב המקל ויצר את הארטיק הראשון בהיסטוריה.
2+למרות הגילוי המפתיע, אפרסון לא הפך לאיש עסקים בן לילה. חלפו כמעט 20 שנה עד שבשנת 1923 הוא החליט לרשום פטנט על ההמצאה. בתחילה הוא כינה אותה "אפסיקל" (Epsicle), כשילוב של שמו עם המילה "ארטיק" באנגלית. היו אלה דווקא ילדיו שהעניקו למוצר את שמו המוכר, כשכינו אותו "הארטיק של אבא" (Pop's sicle), שם שקוצר והפך למותג "פופסיקל" (Popsicle).
בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, הארטיק החל להימכר בעגלות רחוב ברחבי ארצות הברית והפך ללהיט קיץ זול ונגיש. בתקופת "השפל הגדול", אף הומצאה גרסה עם שני מקלות, במטרה לאפשר לילדים לחלוק את הממתק הקפוא. בהמשך, הזכויות על ההמצאה נמכרו לחברת "Joe Lowe Co.", שהפכה את הארטיק למותג עולמי המוכר עד היום.
2+ישנם כמה פרטים מעניינים שאינם מוכרים לכולם אודות ההמצאה. היא התאפשרה בזכות לילה קר במיוחד בקליפורניה, אירוע נדיר יחסית באזור. בנוסף, המקל שהפך לחלק בלתי נפרד מהמוצר היה במקור מקל ערבוב פשוט, והטעם הראשון לא היה של פירות, אלא של משקה סודה קפוא. חשוב לציין כי עד היום, המילה "Popsicle" היא מותג רשום ולא שם גנרי לארטיק קרח.
2+ואם כבר דיברנו על ארטיקים, מעניין לציין שגם גביע הגלידה, שנחשב היום לכלי הנוח והפופולרי לאכילת גלידה, נולד ככל הנראה במקרה בתחילת המאה ה-20. לפי אחת הגרסאות המוכרות מהגר סורי שמכר ופלים בתערוכה העולמית בסנט לואיס בשנת 1904, הציע לגלידן סמוך לגלגל את הוופל לקונוס שישמש ככלי להגשת הגלידה כשאזלו לו הכלים. הרעיון הפשוט הפך מיד ללהיט בקרב המבקרים, ובהמשך תרם להפצת השימוש בגביעים ברחבי העולם, גם אם לא ניתן לקבוע בוודאות שהוא הממציא הבלעדי.
