המציאות המשפטית שמתעצבת בימים אלו בבית המשפט העליון של ארצות הברית בכל מה שקשור לאיתור והאשמת חשודים מעוררת בהלה. לפי דיווח שעלה היום (רביעי) באקסיוס, התיק של אוקלו צ'אטרי, שהורשע בשוד בנק ב-2019 בזכות נתוני המיקום של גוגל, עומד להכריע האם התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית – זה שאמור להגן על האזרח מפני חיפושים שרירותיים של השלטון – עדיין רלוונטי בעידן הדיגיטלי.
2+המושג המבהיל שמרחף מעל הפרשה הוא "צו גדר גיאוגרפית" (Geofence Warrant). בניגוד לצו מסורתי, שבו המשטרה מגיעה לשופט עם חשוד ספציפי ומבקשת רשות לחקור אותו, כאן השיטה הפוכה ומסוכנת הרבה יותר: המשטרה מסמנת אזור על המפה וזמן מסוים, ודורשת מענקיות הטכנולוגיה את רשימת כל האנשים שהיו שם.
כפי שטען עורך דינו של צ'אטרי בבית המשפט: הממשלה פועלת בשיטה של "חיפוש תחילה ופיתוח חשדות מאוחר יותר". מדובר ברשת דייגים ענקית שנפרסת מעל ערים שלמות, ותופסת בתוכה מאות ואלפי אזרחים חפים מפשע שפשוט עברו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.
2+במהלך הדיון, נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס זרק הערה שקוממה מומחי פרטיות רבים: "אם אתם לא רוצים שהממשלה תדע איפה אתם, פשוט תכבו את שירותי המיקום". אבל במציאות של 2026, הטענה הזו נשמעת מנותקת. כדי להשתמש במפות, להזמין מונית, או אפילו לבדוק את מזג האוויר – אנחנו מחויבים לחלוק את המיקום שלנו.
הפחד האמיתי הוא שנתוני המיקום הם רק קצה הקרחון. השופטים ניל גורסץ' וסוניה סוטומאיור כבר הביעו חשש כבד וטענו כי "אם נאשר למשטרה גישה המונית למיקום שלנו ללא חשד ספציפי, מה ימנע מהם לדרוש גישה המונית למיילים, לתמונות בענן או למסמכים האישיים של כולנו?".
2+בתוך כך, למרות שגוגל הודיעה לאחרונה על שינוי טכנולוגי שיקשה על הוצאת צווים כאלו באמצעות אחסון המידע במכשיר עצמו ולא בשרתי החברה, הדיווח מדגיש כי התיאבון של רשויות האכיפה רק גובר. המשטרה בארה"ב כבר החלה לשלוח בקשות דומות לחברות כמו אפל, אובר, ליפט וסנאפצ'אט.
