דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שמתפרסם היום (שלישי), חושף נתונים מדאיגים על כך שבעיית המשילות בנגב החמירה בשנים שחלפו מאז פרסומו של הדוח הקודם בשנת 2021, וכי היעדר שיתוף הפעולה בין הגופים השונים מביא לפגיעה מתמשכת בביטחון ובריבונות. המבקר קובע כי פעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט שאינן מתקיימות, דבר שמוביל לאובדן אמון של האזרחים במוסדות המדינה.
3+אחד הפרקים המרכזיים בדוח עוסק בתופעת דמי החסות באתרי בנייה בנגב. המבקר מצטט עדויות קשות על הלחץ המופעל על יזמים וקבלנים המנסים לפעול באזור, כאשר נכתב כי "הדוח על המשילות בנגב מעלה כשלים חמורים ביותר. קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור פרוטקשן, וסובלים מסחיטה באיומים, גניבת ציוד ומלאים מאתרי הבנייה. אם לא די בכך – הם אף חוששים להגיש תלונות". הדוח קובע כי הליקויים שפורטו בדוח הקודם מ-2021 לא תוקנו, והיעדר הביטחון האישי פוגע אנושות ביכולת הפיתוח של האזור.
הביקורת חשפה כי בעוד המציאות בשטח מידרדרת, הדרג המדיני שאמור לתכלל את הטיפול בנושא אינו פועל. המבקר מצא כי הגוף האחראי על פיתוח האזור והחוסן הלאומי לא מילא את תפקידו הבסיסי ביותר. "ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כלל לא התכנסה בשנתיים האחרונות", נכתב.
3+המבקר מדגיש כי "היעדר שיתוף הפעולה בין הגופים השונים מביא לפגיעה מתמשכת במשילות", וכי ללא יד מכוונת ומארגנת המרכזת את המידע ומגדירה יעדים, לא ניתן יהיה להתגבר על התופעות החמורות המתוארות בדוח.
הדוח מציין כי תופעת הפוליגמיה במגזר הבדואי ממשיכה להתרחב כאשר מולה האכיפה נותרת דלה ביותר. נתון בולט בדוח מצביע על הפער שבין היקף התופעה לבין המענה המדינתי: "הוגשו רק שלושה כתבי אישום בגין פוליגמיה. מצאנו שפעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט שאינן מתקיימות".
3+בנוסף, הדוח חושף פגיעה שיטתית בתשתיות הלאומיות של מדינת ישראל בנגב, בדגש על חברות המים והחשמל, דבר שגורר נזקים כלכליים כבדים ופגיעה באספקת השירותים לאזרחים: "התבצעו עשרות פגיעות בתשתיות חברת החשמל ובמקורות… התמשכותן של תופעות חמורות אלו ומידת האינטנסיביות שלהן מעידות באורח מובהק על פגיעה במשילות של המדינה בחבל הדרומי של הארץ".
מבקר המדינה מתריע בדוח על תהליכים עמוקים העוברים על האוכלוסייה בפזורה הבדואית, אשר מרחיקים אותה מהמדינה ומקרבים אותה לזהות פלסטינית, דבר המוגדר כסיכון ביטחוני ארוך טווח: "חלון ההזדמנויות להסדרת התיישבותה של הפזורה הולך ונסגר, ובד בבד הולך ומעמיק הקונפליקט בין אוכלוסייה זו לבין המדינה כתוצאה מתופעת ה'פלשתיניזציה".
3+ביקורת המעקב נערכה בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2024, חמש שנים לאחר שנושא המשילות בנגב הוגדר כיעד ביקורת מרכזי. הדוח הנוכחי נועד לבחון את מידת תיקון הליקויים על ידי משרדי הממשלה, משטרת ישראל ורשויות האכיפה. הדוח הוא קריאת השכמה דחופה לדרג המדיני. המבקר קובע כי לא מדובר רק בבעיה של "סדר ציבורי", אלא בנושא אסטרטגי בעל השלכות כבדות משקל על עתיד המדינה.
בדוח נכתבה המלצה מפורשת לרה"מ: "מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על ראש הממשלה להידרש לנושא היעדר המשילות בנגב – נושא אסטרטגי ובעל השלכות כבדות משקל על מדינת ישראל… ולפעול לשיפור תמונת המצב בנושא, בין השאר, באמצעות הובלת טיפול רב-מערכתי של גופים רבים ומינויו של גורם מדינתי שעליו יוטל לתכלל ולרכז את פעילותם של גופים אלו בצורה יעילה ואפקטיבית".
ממשטרת ישראל נמסר:
משטרת ישראל מברכת על עבודת מבקר המדינה ורואה בביקורת כלי חשוב לחיזוק עבודת המערכת, שיפור מתמיד והעמקת אמון הציבור. המשטרה תמשיך לשתף פעולה באופן מלא עם משרד מבקר המדינה, לבחון כל הערה לגופה ולפעול לתיקון ליקויים ככל שנדרש.
יובהר כי חלק ניכר מהממצאים בדוח מתייחס לתמונת מצב שנבחנה עד סוף שנת 2024, בעוד שבמהלך שנת 2025 בוצעו במשטרת ישראל מהלכים ארגוניים, מבצעיים ואסטרטגיים משמעותיים, אשר כבר הביאו לשינוי ניכר בשטח ולחיזוק המשילות בנגב.
אשר לסוגיית המשילות בנגב:
מדובר באתגר לאומי רחב ומורכב המחייב שילוב זרועות של כלל משרדי הממשלה, גופי האכיפה והרשויות הרלוונטיות, ולא של המשטרה בלבד.
חרף זאת, משטרת ישראל פועלת בשנה האחרונה ביתר שאת, במעשים ולא בסיסמאות, לחיזוק הביטחון האישי, להגברת ההרתעה, למאבק בפשיעה החמורה ולהחזרת המשילות לכל אזור הדרום.
יובהר כי המשרד לביטחון לאומי פעל בשלוש השנים האחרונות לחיזוק משמעותי של המשילות בנגב. לצד הקמת תחנת המשטרה בשגב שלום, בהנחיית השר לביטחון לאומי הוצף השטח במאות שוטרים בשנים האחרונות, עם גידול של עשרות אחוזים בהיקף המתגייסים למשטרה ומערך הקבע. במחוז דרום לבדו נוספו מאות תקנים של שוטרים וכלי רכב שפועלים בין-היתר בפזורה. בנוסף, הוקצו תוספות שכר ייחודיות לשוטרים המשרתים בתחנות במגזר ובפזורה.
כמו כן, הוקם המשמר הלאומי והוקצו לו מאות תקנים ועשרות מיליוני שקלים במטרה להיאבק בפשיעה ובנשק בלתי-חוקי במגזר ובפזורה.
במסגרת מדיניות השר והמפכ"ל, חל שינוי משמעותי לטובה גם באשר לאכיפה נגד הבנייה הבלתי-חוקית בנגב, כאשר כוחות המשטרה פועלים לסייע באכיפת הבנייה הבלתי חוקית, היקפי האכיפה כמעט הוכפלו בתוך שלוש שנים בלבד. כך, בשנת 2025 בוצעו 5,742 הריסות של מבנים בלתי-חוקיים, לעומת 2,850 בשנת 2022. חל זינוק של 168% במימוש פסקי דין שיפוטיים בשנים 2022 ועד 2025, וקפיצה בפתיחת תיקים שיפוטיים חדשים בצבירים ב-177% (מ-30 ל-83 תיקים) באותן שנים. החוק נאכף ללא פשרות גם בלב אזורי הבנייה הבלתי-חוקית, עם עלייה של כ-167% בביצוע בשנת 2025 לעומת שנת 2022.
אשר לטיפול בתופעת הפוליגמיה:
בסוף שנת 2024 הוקם מחלק ייעודי בימ"ר דרום לטיפול ממוקד בתופעה, ומאז הקמתו נפתחו 137 תיקים, הוגשו 16 כתבי אישום, עשרות תיקים נוספים מצויים בשלבי חקירה ובעיון פרקליטות, ובכלל יחידות מחוז דרום הוגשו בשנת 2025 עשרות כתבי אישום בתחום זה.
מדובר במהלך עומק שהפך את הטיפול בנושא ממענה נקודתי לאכיפה מקצועית, יזומה ועקבית.
אשר לטיפול בסחיטת דמי חסות:
בשנת 2025 הוקם צוות היגוי ייעודי בתחום הפרוטקשן ונבנתה מעטפת פעולה מחוזית בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים.
בתוך כך נרשמה קפיצה משמעותית באכיפה: מ-4 תיקים בשנת 2024 ל-79 תיקים בשנת 2025, עשרות כתבי אישום, עשרות מעצרים ופעילות יזומה רחבה נגד עברייני גביית דמי חסות.
משטרת ישראל רואה בתופעה יעד מרכזי ותמשיך לפעול נגדה בנחישות ובאפס סובלנות.
אשר לפגיעה בתשתיות, פלישות לשטחי אש והגנת מתקנים חיוניים:
במהלך השנה האחרונה הוקמו מנגנוני עבודה משותפים עם צה"ל, השב"כ, גופי תשתית לאומיים וגורמים נוספים, לרבות צוותי היגוי ייעודיים, רפרנטים תחנתיים ופעילות מודיעינית ומבצעית ממוקדת.
בתוך כך בוצעו מעצרים של חוליות שפגעו בתשתיות, סוכלו עבירות בתחום שטחי האש, טופלו אירועי אמל"ח ורחפנים, וחוזק שיתוף הפעולה המבצעי סביב בסיס נבטים ומוקדים רגישים נוספים.
שוטרי משטרת ישראל, לוחמי מג"ב ומתנדבי הארגון פועלים כל העת להגן על אזרחי מדינת ישראל וימשיכו לפעול לילות כימים למען שמירה על שלום הציבור וביטחונו בכל מקום ובכל זמן.
