החלק החיובי באיחוד המפלגות של נפתלי בנט ויאיר לפיד הוא שכל המערכת הפוליטית התחילה סוף סוף לבדוק לעומק את קהלי היעד שעשויים להכריע את מערכת הבחירות. בואו נערוך סיכום ביניים שלנו למצב: נתחיל מזה שכל מי שמאמין שלגוש האופוזיציה יש כיום 70 מנדטים, מוזמן לעזוב את הטור הזה כבר עכשיו ולהזמין כרטיס טיסה לאיי סיישל. מבחינתכם כבר ניצחתם בנוקאאוט, אז לפחות תנו לימין להפסיד בכבוד בזמן שאתם בנופש.

בתוך האירוע של "הציונות הדתית" שרועשת כבר שנה, ובנט מנפנף בה כשובר השוויון שלו, מסתתרת מציאות של כ-10,000 עד 20,000 מתלבטים בלבד. מדובר בחצי מנדט במונחי בחירות 2026, ולמרות שהם מחוברים מאוד פוליטית ותקשורתית ופעילים בעשרות מעגלי שיח, חלקם בכלל לא הצביע לגוש נתניהו ב-2022 אלא לאיילת שקד או לבני גנץ. לכן, ההשפעה של הקבוצה הזו על המפה הפוליטית הכוללת היא מוגבלת בהרבה ממה שנוטים להציג.
במקביל, כולם נוטים להתעלם מהתנועה חזרה לליכוד שהתרחשה בקיץ 2024 כאשר גדעון סער הלך נגד המגמה וחזר לקואליציה. סער עבר אמנם עם ארבעה מנדטים, אך החזיר איתו בייס של כמעט שני מנדטים שהצביעו למחנה הממלכתי בבחירות האחרונות. בליכוד אמנם קיימים כ-10% של תומכים לא מרוצים מסיבות שונות, אך רובם המוחלט יצביעו בסוף לליכוד, אלא אם תקום מפלגת לווין ימנית שתצהיר שתצטרף לממשלת ימין, בדומה למודל של 'כולנו' ב-2015.

בשורה התחתונה, העם זז ימינה. כיום ישנם כ-7 מנדטים של מצביעי גנץ, לפיד וליברמן שתמכו בכניסת גנץ לממשלת החירום ומוכנים להיכנס שוב לקואליציית ימין תחת מפלגת מרכז. אחרי האיחוד של בנט ולפיד נוצרו יותר ספק ובלבול, ומי שנכנס למעגל המתלבטים הם אנשי ה"ימין הרך" שלא בטוחים בבנט, ואנשי מרכז שלא בטוחים שלפיד מוסיף לחיבור. המפה נבחנת כעת מחדש על ידי המצביעים, ואנחנו נמשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.
