ה"וול סטריט ג'ורנל" פרסם היום (שלישי) חשיפה המטלטלת את אמינותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי קארים חאן. עדות שהוגשה ל-FBI ומגובה בהקלטות שמע מצביעה על קשר ישיר בין ממשלת קטאר לבין החלטתו של התובע קרים חאן להגיש צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2024.

לפי העדויות, קטאר שימשה כ"מדינה הלקוחה" של חברות מודיעין פרטיות שפעלו לטובת חאן. ההקלטות חושפות כי חאן היסס להוציא את הצווים בשל השלכות פוליטיות, אך השתכנע לאחר שגורמים קטריים הבטיחו "לדאוג לו" ביום שאחרי. חאן ועורכי דינו מכחישים את הטענות מכל וכל, וכך גם ממשלת קטאר.
בלב הפרשה עומדות חברות המודיעין הפרטיות "Highgate" ו-"Elicius Intelligence". בהקלטות שנחשפו, חוקרים פרטיים נשמעים כשהם מכנים את קטאר בשם הקוד "Q country" או "המדינה הלקוחה".

מנהל המבצע המודיעיני הולט ב-5 באוגוסט כאשר אמר: "דיברתי עם הלקוח על זה והם לא הופתעו שזה דלף שהם 'עוטפים אותו'. זה הכל בהקשר של הוצאת הצו. זה בעצם היה הדיל. חאן אמר: 'אני רוצה להוציא את הצו, אבל אני מפחד לעשות את זה'. והם [הקטארים] אמרו: 'אם תעשה את זה, אז נדאג לך'". כאשר המנהל נשאל האם התמיכה הגיעה משייח' ספציפי או מהמדינה, הוא השיב בבירור: "לא, זו המדינה".
החשיפה חושפת גם את הניסיונות של חברות המודיעין להגן על חאן מפני האשמות בתקיפה מינית שהועלו נגדו על ידי עובדת ב-ICC. לפי הדיווח, החוקרים הפרטיים ניסו לקשור בין המתלוננת לבין ישראל כדי להציג את האשמותיה כ"מבצע של המוסד".

החוקרים נשמעו בודקים האם למתלוננת יש "סבתא יהודית" או קשרים רבניים, ונבדק האם היא מחזיקה בדרכון ישראלי סודי. המבצע המודיעיני סימן כמטרה גם את טום לינץ', בכיר ב-ICC שדיווח על התקיפה המינית, ואת הסנאטור לינדזי גרהם, בניסיון למצוא קשרים בינם לבין "הלובי הישראלי".
החשיפה הנוכחית מגיעה בנקודת השפל הקשה ביותר בקריירה של קרים חאן. במאי 2024 הוא הימם את העולם כשביקש צווי מעצר נגד מנהיגי ישראל וחמאס במקביל, צעד שנתפס בירושלים כהשוואה מוסרית בלתי נסבלת.

זמן קצר לפני הצווים, נודע לחאן כי הוא מואשם בתקיפה מינית של עורכת דין הכפופה לו. חקירת האו"ם מצאה "בסיס עובדתי" להאשמות הללו, ולפי עדות הקורבן, חאן לחץ עליה לבטל את התלונה "בגלל צווי המעצר נגד הפלסטינים". החודש הצביעו המדינות החברות בבית הדין על קידום הליכים משמעתיים נגד חאן בגין התנהגות בלתי הולמת.
עורכי דינו של חאן טוענים כי הוא מעולם לא קיבל הבטחה מאף מדינה ולא שוחח עם קטארים לפני הוצאת הצווים. שגרירות קטאר כינתה את ההאשמות "חסרות בסיס".

המשמעות המרכזית של הנושא היא עננת השוחד המרחפת מעל צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. אם חאן אכן פעל מתוך "דיל" עם מדינה שתומכת בחמאס, צווי המעצר מאבדים כל תוקף מוסרי ומשפטי. הפרסום ב-WSJ הופך את ה-ICC ממוסד שמנסה להציג חזית משפטית בינלאומית לזירה שבה כסף קטארי ואינטרסים פוליטיים קובעים מי יועמד לדין, תוך שימוש במודיעין פרטי כדי להשתיק קורבנות של הטרדה מינית.
