בשעות הבוקר המוקדמות של השבעה באוקטובר, הפך קיבוץ חולית השקט לזירת קרב עקובה מדם. עשרות מחבלי נוח'בה חמושים פשטו על היישוב במתקפה מאורגנת ורחבה, תוך שהם מנצלים את ההפתעה המוחלטת של בוקר השבת. הלחימה במקום התאפיינה בראש ובראשונה בגבורה אזרחית עילאית, כאשר מספר מצומצם של תושבים חמושים וכוחות כיתת הכוננות מצאו את עצמם כקו ההגנה היחיד מול כוח פשיטה עדיף וצמא דם.

לאורך שעות הבוקר הארוכות, נוהל הקרב על ידי רבש"ץ הקיבוץ, אבי קורין, וסגנו. השניים תמרנו בין בתי הקיבוץ, לעיתים לבדם לגמרי, בניסיון נואש לבלום את התפשטות המחבלים ולמנוע את הטבח בתושבים הנצורים בממ"דים. היוזמה והחתירה למגע של חברי הקיבוץ בשעות אלו היו הגורם המכריע שמנע אסון כבד אף יותר, בתנאים של חוסר ודאות מוחלט וניתוק מקווי הסיוע של צה"ל.
המענה הצבאי המאורגן החל להגיע לחולית רק בשעות הצהריים המוקדמות, אז חברו ללחימה כוח מצאלים וטנקים מחטיבת פארן. בהמשך היום זרמו למקום כוחות נוספים מחטיבת הנח"ל ויחידת שלדג, בסיוע הדוק של חיל האוויר. הלחימה בשטח הבנוי הייתה קשה ומורכבת, כאשר תמונת המצב הכללית נותרה מעורפלת במשך שעות ארוכות, בין היתר עקב פגיעה בשרשרת הפיקוד ובמפקדים הבכירים בגזרה כבר בתחילת האירועים.

המחיר ששילם הקיבוץ בקרב הגבורה היה כבד מנשוא: 16 תושבים וארבעה אנשי ביטחון נהרגו במהלך הלחימה, ושישה תושבים נחטפו (מתוכם שלושה הצליחו לחזור עוד באותו היום). רק למחרת, ב-8 באוקטובר, הצליחו הכוחות להשלים את טיהור הקיבוץ לאחר שחיסלו כ-20 מחבלים שנותרו בשטח.
התחקיר המקיף שפורסם הבוקר חושף תמונה מורכבת ומטלטלת. לצד הצבעה על מחדל צבאי עמוק בתפקוד הכוחות, באיחור הגעת התגבורות ובכישלון בגיבוש תמונת המצב המבצעית, עולה גם סיפור של תקומה אנושית. התחקיר מעלה על נס את גילויי היוזמה והגבורה העילאית של האזרחים ואנשי כוחות הביטחון שפעלו בשטח, אשר בתושייתם ובגופם הצליחו להציל חיים רבים אל מול פני הרשע.
