בזמן שמשטרת ישראל מנהלת מצוד אחר קצה חוט בתיקי היעדרות, בני המשפחה שנשארים מאחור מוצאים את עצמם לא פעם במלחמה מול הביורוקרטיה. היום (שני) עשתה הכנסת צעד משמעותי לתיקון המצב, כשאישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק סיוע לבני משפחות אזרחים נעדרים, זאת ברוב של 25 תומכים ללא מתנגדים ולאחר מיזוג הצעות בין הקואליציה והאופוזיציה.
2+החוק המוצע מבקש לראשונה להגדיר בחוק מהו "נעדר אזרחי" – אדם שנעדר מביתו לפחות 60 ימים, מקום הימצאו אינו ידוע ולא ניתן ליצור עמו קשר. עד היום, משפחות רבות נאלצו להמתין שנים להכרה כלשהי, בעודן מתמודדות עם שאלות משפטיות וכלכליות סבוכות, כמו ניהול חשבונות בנק של הנעדר או טיפול בנכסיו.
על פי ההצעה, תוקם ועדת סיוע מיוחדת מטעם משרד העבודה, בשיתוף המשרד לביטחון לאומי, שתרכז את כלל הסיוע הממשלתי למשפחות. "על משפחה שאחד מבניה נעדר חרב עולמה", נכתב בדברי ההסבר לחוק, "היא שרויה בחוסר ודאות קשה מנשוא… המדינה חייבת להסדיר את מעמדו של הנעדר ולתת מענה לסוגיות רכושו".
2+למרות שההצעה עוסקת בהגדרות יבשות, קשה היה לנתק את ההצבעה מהדיונים הסוערים שהתקיימו בוועדות הכנסת רק לפני כחודשיים, בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת: אז עלה שוב ושוב שמה של היימונט קסאו, הילדה מצפת שנעלמה ממרכז הקליטה בפברואר 2024 ומאז נעלמו עקבותיה.
בדיונים שהתקיימו לפני חודשיים, הביעו חברי כנסת ופעילים חברתיים ביקורת חריפה על הנתק שחשות משפחות הנעדרים מהממסד. במקרה של משפחת קסאו, כמו במקרים של נעדרים אחרים מהקהילה האתיופית ומהפריפריה, עלה הצורך הנואש ב"כתובת אחת" – גורם ממשלתי שילווה את המשפחה לא רק במישור החקירתי, אלא גם במישור הסוציאלי והנפשי.
שנתיים להיעלמות היימנוט – משפחתה מבקשת להעביר את התיק לשב"כ
2+בהקשר הזה יש להוסיף כי החוק הנוכחי הוא למעשה המענה המבני לאותן זעקות שעלו בוועדה. חברי הכנסת שהצמידו את הצעותיהם הדגישו כי "הליווי הניתן כיום הוא וולונטרי וחלקי בלבד, וכי המדינה "הפקירה" את המשפחות להתמודד לבד עם חוסר הוודאות". לפיכך, החוק מבקש להבטיח שמשפחות כמו משפחת קסאו לא יצטרכו לרדוף אחרי פקידים בזמן שהן מחכות לטלפון מהמשטרה.
