נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכנס היום (שני) דיון בטחוני דחוף עם בכירי מערכת הביטחון האמריקנית כדי להכריע על המשך הצעדים מול איראן. הדיון מתקיים לאחר שהנשיא הודיע כי המצור הימי על נמלי איראן יימשך עד לסיום הדיונים בדרגים המדיניים "בדרך זו או אחרת".

המגעים הדיפלומטיים שהתקיימו בפקיסטן הגיעו למבוי סתום לאחר שטראמפ הגדיר את ההצעה האיראנית כ"בלתי מספקת" והודיע על ביטול נסיעתם של שליחיו המיוחדים, ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף, לאיסלאמבאד. הנשיא הבהיר כי המצור הימי והפסקת האש הזמנית יוארכו רק עד להגשת הצעה איראנית שתכלול ויתור מוחלט על שאיפות הגרעין של טהרן.
גורמים איראניים חשפו את פרטי ההצעה שהגיש עראקצ'י למתווכים הפקיסטנים, הצעה שנדחתה על ידי הבית הלבן בשל חוסר התייחסותה המיידית לסוגיית הגרעין. איראן ביקשה מתווה בשלבים: תחילה הפסקת המלחמה והסרת המצור הימי, לאחר מכן פתיחת מיצרי הורמוז תחת שליטה איראנית, ורק בסוף התהליך דיון על תוכנית הגרעין והעשרת אורניום לצרכי שלום.

במהלך סוף השבוע ניסה שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, לקדם הצעה שכוללת הקמת 19 כורים גרעיניים חדשים בשיתוף חברות אמריקניות, בניסיון "לפתות" את טראמפ. איראן דרשה מתווה בשלבים: תחילה סיום המלחמה והסרת המצור, ורק לאחר מכן דיון על הגרעין.
טראמפ דחה את המתווה בנחרצות ואמר בראיון ל"פוקס ניוז": "אם הם רוצים לדבר, יש להם את הטלפון שלי. הקווים שלנו מאובטחים. הם יודעים מה צריך להיות בהסכם והוא פשוט מאוד: אסור שיהיה להם נשק גרעיני. אם אין ויתור על זה, אין טעם להיפגש".

בעקבות הכישלון הדיפלומטי, העיר איסלאמבאד נפתחה מחדש לאחר סגר של שבוע, והמלונות היוקרתיים שפונו עבור המשלחות חזרו לקבל אורחים – סימן מובהק לכך שמשא ומתן פנים-אל-פנים אינו נראה באופק.
פיקוד המרכז של ארה"ב דיווח על הידוק הלחץ הימי על איראן. כוחות הצי האמריקני מונעים כניסה ויציאה של כלי שיט מהמפרץ הפרסי וממפרץ עומאן, כאשר נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" ממוקמת בעמדת זינוק סמוך לקו המצור. עד כה, 38 ספינות אולצו להסתובב לאחור או לחזור לנמלי המוצא שלהן. המצור הזה גורם לעלייה חדה במחירי הנפט, שזינקו ב-2.5% לרמה של 108 דולר לחבית.

מעבר לאנרגיה, מדינות המפרץ מתמודדות עם "מצב חירום לאספקת מזון". מאחר שהאזור מסתמך על מיצרי הורמוז עבור 80% מצריכת הקלוריות שלו, נוצר מחסור חריף שהוביל לעליית מחירים של 40% עד 120% במוצרי יסוד. במדינות כמו מצרים, טוניסיה ומרוקו, הזינוק במחירי הדשנים והמזון מאיים למוטט את הכלכלה המקומית.
בזמן שבוושינגטון נערכים להמשך המבצע, ברוסיה מתקיים מהלך דיפלומטי נגדי. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, צפוי להיפגש היום עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בספרייה הנשיאותית בסנט פטרסבורג. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הדגיש כי קשה להפריז בחשיבות השיחה הזו לנוכח ההתפתחויות סביב איראן והמזרח התיכון. הפגישה נתפסת כניסיון איראני לגייס תמיכה בינלאומית מול המצור האמריקני והאיום בחידוש המתקפות הצבאיות המאסיביות.
בתוך כך, הצמרת המדינית והביטחונית באיראן מתמודדת עם שחיקה חסרת תקדים במעמדה מבית ומחוץ. המשטר, שנחלש משמעותית בעקבות גלי המחאות האלימים של ינואר 2026 והתקיפות המאסיביות על תשתיותיו בחודשיים האחרונים, נאבק לשמר את ריבונותו אל מול המצור הימי המהדק את החנק על הכלכלה המקומית.

על פי דיווחים בכלי תקשורת אמריקנים, מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג המנוח שמונה ליורשו ב-8 במרץ 2026, נותר דמות מסתורית הנעדרת לחלוטין מהעין הציבורית מאז תחילת המלחמה. מוג'תבא נפצע באורח קשה מאוד בתקיפה האווירית המשולבת ב-28 בפברואר, אותה תקיפה שבה חוסל אביו, עלי חמינאי.
ב"ניו יורק טיימס" ובסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי חמינאי הבן סובל מפציעות קשות בפניו ובשפתיו המקשות עליו לדבר, וכן מפגיעה משמעותית ברגליו. גורמי מודיעין מעריכים כי הוא איבד לפחות רגל אחת ועבר סדרת ניתוחים מורכבים.

בשל החשש הממשי כי ישראל וארה"ב ינסו לחסלו, מוג'תבא שוהה במקלט תת-קרקעי מוגן היטב שמיקומו נשמר בסוד מוחלט. הגישה אליו מוגבלת לצוות רפואי ולמספר מצומצם של אנשי אמונו. התקשורת עמו מתבצעת בשיטות מיושנות כדי למנוע מעקב טכנולוגי: הוא מעביר הנחיות בכתב יד באמצעות שרשרת שליחים, ונמנע משיחות טלפון או הופעות מצולמות כדי לא להיראות "פגיע או חלש".
מצבו הפיזי של מוג'תבא הוביל לשינוי מבני עמוק בצמרת השלטון. בעוד שהוא נותר "חד מחשבתית" ומעורב בהחלטות האסטרטגיות, הסמכות בפועל עברה לידי "מועצת גנרלים" מהמשמרות המהפכה. דמויות כמו אחמד ואחידי ויחיא רחים ספאווי הן שמנהלות את המלחמה ואת המגעים הדיפלומטיים מול וושינגטון, כאשר מוג'תבא משמש כמעין "יו"ר דירקטוריון" המאשר את החלטותיהם.
