אתמול התבשרנו על איחוד "ברית האחים" – אותו מהלך, אותה שיטה, וגם הכישלון כנראה דומה. אין באמת סיבה שאותו מוצר שלא הצליח פעם קודמת יהפוך פתאום לאיזו הצלחה מסחררת רק כי ארזו אותו מחדש נכון.
1+בנט הנחוש, העקבי – זה שלא מפרפרס אף פעם אמר בעבר בעצמו שלא יתאחד שוב עם לפיד כי זו הייתה טעות. ואם הוא אמר, עכשיו הוא חייב לשבור לעצמו את המילה, לא ככה? ככה בהחלט – עקבי בחוסר העקביות שלו. אז הם קראו לזה "ברית האחים", והציבור זוכר איך זה נגמר, בברית עם האחים המוסלמים.
זה אותו בנט שהתחיל עם מועצת יש"ע, דילג ל"ישראל שלי", גלש ל"בית היהודי", התדרדר ל"ימין החדש" וקרס ל"ימינה". והיום הוא יחבור ליאיר גולן ולמנסור עבאס עם ההברקה שנקראת "יחד", רק חבל שלא יחד עם היהודים. מלהיות ימני ללהיות בן ברית עם האויבים המושבעים שלנו – יש פער, אבל מה זה פערים בשביל בנט? מדלג.
1+ואז אתה מבין, זה לא עניין של טעות, זה עניין של דרך. זו האג'נדה: נדלג, נזגזג, נתהפך כמו סטייק – שומעים את ה"טסס" על המנגל. שמנו לב שהכיפה גדלה, אבל יראת השמיים הצטמקה. לא ימין ולא אמונה.
נישואים אזרחיים בזוגות, שותפות עם מי שרוצה לסגור ערוץ 14, מניעה מחרדים להצביע בבחירות – וכל זה עם האח יאיר לפיד. אז אל תספרו לנו על ימין ליברלי, זה לא. ימין ליברלי תקראו לזה, אבל שמאל דיקטטורי תקבלו.
