נשיא לבנון ג'וזף עאון יצא היום (שני) במתקפה חזיתית וחסרת תקדים נגד ארגון הטרור חיזבאללה ונגד האשמות הבגידה שהופנו כלפיו מצד בכירי הארגון. עם זאת, במהלך פגישה עם משלחת מאזור חאצביא והערקוב, הבהיר עאון דרש הפסקת אש לפני כל משא ומתן עתידי, עמדה שהועברה רשמית לארצות הברית בדיונים שנערכו במהלך חודש אפריל.
3+הנשיא תקף את הלגיטימציה של חיזבאללה לנהל מלחמה על אדמת לבנון המשרתת אינטרסים של גורמים חיצוניים, והתחייב להוביל את המדינה למסלול של הצלה וסיום מצב הלוחמה.
דבריו החריפים של עאון הגיעו בתגובה ישירה להתבטאותו של סגן מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, שתקף את המהלכים המדיניים של הנשיא: "כל קריאה להפרדת לבנון מחזית עזה או למשא ומתן מדיני תחת אש היא בגידה בדם השהידים וכניעה משפילה לאויב הציוני. מי שבוחר בנתיב הזה מפנה עורף לכבוד הלאומי הלבנוני ומשתף פעולה עם הפרויקט הישראלי".
3+הנשיא עאון לא נותר חייב והטיח במבקריו דברים קשים בנוגע להחלטה לצאת למלחמה ללא הסכמה רחבה: "היו כאלו שהתחילו להאשים אותנו בבגידה ולטעון שאנחנו הולכים להיכנע. אנחנו אומרים להם: חכו שהמשא ומתן יתחיל ושפטו לפי התוצאה. מה שאנחנו עושים אינו בגידה.
"הבגידה מבוצעת על ידי מי שלוקח את המדינה שלו למלחמה כדי להשיג אינטרסים חיצוניים. יש כאלו שמחנכים אותנו על חוסר בקונצנזוס לאומי למשא ומתן, ואני שואל: האם כשיצאתם למלחמה זכיתם תחילה לקונצנזוס לאומי?".
3+עאון המשיך ותקף את הפיכת דרום לבנון לזירה למימוש מטרות איראניות: "עד מתי ימשיכו בני הדרום לשלם את מחיר המלחמות של אחרים על אדמתנו? האחרונה שבהן היא מלחמת התמיכה בעזה ומלחמת התמיכה באיראן. לו הייתה המלחמה למען לבנון היינו תומכים בה, אך כשהיא למען אינטרסים של אחרים אני דוחה אותה לחלוטין. מטרתי היא לסיים את מצב המלחמה עם ישראל בדומה להסכם שביתת הנשק. האם הסכם שביתת הנשק היה השפלה? לא אסכים להגיע להסכם משפיל".
העימות המילולי בין הנשיא עאון להנהגת חיזבאללה משקף שבר עמוק במערכת הפוליטית הלבנונית סביב שאלת הריבונות והקשר ל"ציר ההתנגדות". הנשיא מנסה לגבש מסלול מדיני עצמאי שינתק את גורל לבנון מהמלחמה ברצועת עזה, מהלך שחיזבאללה רואה בו פגיעה באסטרטגיית "אחדות הזירות".
3+דבריו של הנשיא עאון מהווים ניסיון להגדיר מחדש את האינטרס הלבנוני כנפרד מהאינטרס האיראני. הצהרתו כי המלחמה בדרום היא "מלחמתם של אחרים" מהווה קריאת תיגר על הנרטיב של חיזבאללה כ"מגן לבנון".
השאיפה לחזור להסכמי שביתת הנשק של 1949 נועדה לייצר מסגרת משפטית שתאפשר את סיום הלחימה ללא הכרה רשמית בישראל, תוך השבת האחרון על גורל המדינה לידי צבא לבנון והממשלה בביירות. המהלך הזה מעמיק את הקיטוב הפנימי בלבנון ומציב את הממשל במסלול התנגשות ישיר עם חמושי הארגון השיעי.
