accessibility-icon
share-icon
צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

"רוצים להרוס את המדינה": השר לוין עלה להתקפה נגד גיל לימון

אפרת ברינר

אפרת ברינר

ט אייר ה'תשפו (26.04.26)

45

123

like

1

dislike

שרי הממשלה פתחו במתקפה חריפה וחסרת תקדים נגד נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה עקב הדרישה להטיל סנקציות כלכליות על הציבור החרדי שאינו מתגייס • חוות דעת מקצועיות של משרדי הממשלה קובעות כי המהלכים המוצעים אינם חוקיים, אינם ישימים ופוגעים ישירות בכלכלה הישראלית ובילדים חסרי ישע


רוצה שנקריא לך?

מגישים

בישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון) נרשם מילולי חריף בין השרים למשנה ליועמ"שית, גיל לימון, סביב סוגיית הסנקציות נגד חרדים שאינם משרתים בצה"ל. הדיון הסוער התמקד בדרישת בג"ץ לקדם צעדי אכיפה, אך הפך למתקפה חסרת תקדים של שרי הליכוד והציונות הדתית נגד נציגי הייעוץ המשפטי. השרים הטיחו בלימון האשמות קשות על ניסיון מכוון להביא להתנגשות חברתית ופוליטית דרך פגיעה בשכבות חלשות ובילדים.

maximize-image
images-count4+
המשנה ליועמ"שית גיל לימון | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

השר יריב לוין תקף ישירות את גיל לימון ואמר כי כל האיומים על סנקציות וכפייה נכשלו כישלון חרוץ. לוין האשים את הייעוץ המשפטי בהבאת עמדות קיצוניות כדי לייצר התנגשות מכוונת. "אתם בעלי הברית הטובים ביותר של הקיצוניים בחברה החרדית כדי להבטיח שלא יקרה שום דבר", הטיח לוין בלימון.

לוין הוסיף כי השימוש בפגיעה בילדים הוא "המכשיר המביש והמכוער ביותר שיכול להיות". לוין סיכם את דבריו בטענה כי מאמצי העל של הייעוץ המשפטי להפיל את הממשלה נכשלו, ולכן כעת הם "רוצים להרוס את המדינה" וכינה אותם "חבורת אנרכיסטים".

maximize-image
images-count4+
שר המשפטים יריב לוין | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצטרף לביקורת וציין כי דרישות היועמ"שית סותרות באופן חזיתי את מדיניות הממשלה ופוגעות בכלכלה הישראלית. השר איתמר בן גביר העלה את סוגיית האכיפה הבררנית ושאל את גיל לימון האם הייעוץ המשפטי מבקש סנקציות דומות גם על ערבים שאינם מתגייסים.

הביקורת המיניסטריאלית נשענה על מסמכי עמדה רשמיים של גורמי המקצוע במשרדי הממשלה, שקבעו כי מרבית המלצות היועמ"שית אינן עומדות במבחן המציאות, נוסחו ללא בדיקת היתכנות וחלקן אף מצריכות חקיקה ראשית בכנסת.

maximize-image
images-count4+
דיון בבג"ץ, גיוס חרדים, עם קהל | צילום: יונתן זינלד, פלאש 90

משרד התחבורה דחה את הדרישה לבטל הנחות בנסיעה לחרדים שאינם משרתים, בנימוק של מורכבות משפטית בהיבטי פרטיות והיעדר מנגנון להעברת מידע מצה"ל. משרד השיכון העלה קושי משפטי להצדיק מניעת זכאות בהגרלות "מחיר מטרה" רק מאברכים, במיוחד כאשר אין איסור דומה על עבריינים שהורשעו בעבירות חמורות.

משרד העבודה קבע כי ביטול ההנחות במעונות היום לוקה בחוסר סבירות קיצונית, לא יגדיל את הגיוס ויביא לפגיעה אנושה ביעדי התעסוקה של גברים חרדים ובכלכלה. משרד הפנים הבהיר כי ביטול הנחות בארנונה מחייב חקיקה ראשית וסותר את העיקרון לפיו הנחות ניתנות על בסיס מצב חומרי.

maximize-image
images-count4+
דיון בבג"ץ, גיוס חרדים, ארכיון | צילום: יונתן זינלד, פלאש 90

הסאגה הנוכחית היא המשך ישיר למאבק ארוך השנים סביב חוק הגיוס ופסיקות בג"ץ המחייבות את המדינה לפעול לגיוס בני ישיבות או להפסיק את תקצובם. בחודשים האחרונים, מאז פקע המעמד החוקי המסדיר את אי-גיוסם של לומדי התורה, גבר הלחץ המשפטי על הממשלה להציג צעדי אכיפה וסנקציות.

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה עמלה על גיבוש רשימת סנקציות אזרחיות שישמשו כתמריץ שלילי לאי-גיוס, אך המסמכים שנחשפו אמש מוכיחים כי משרדי הממשלה המקצועיים רואים בהן צעדים לא חוקיים ובלתי ישימים.

maximize-image
images-count4+
דיון בוועדת החו"ב על חוק הגיוס | צילום: יונתן זינדל

המשמעות של המהלך הנוכחי היא חסימה כמעט מוחלטת של יכולת הממשלה להטיל סנקציות בפועל ללא הסכמה פוליטית רחבה וחקיקה מסודרת. הסירוב של המשרדים המקצועיים ליישם את הנחיות היועמ"שית מציב את הממשלה במסלול התנגשות ישיר מול בג"ץ, שכן ללא סנקציות ישימות המדינה עלולה להיחשב כמי שאינה מקיימת את הוראות בית המשפט.

עקבו אחרינו גם ב-Google News