הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את דורון כהן לתפקיד נציב שירות המדינה. המינוי צפוי להיכנס לתוקפו ב-5 במאי 2026, או במועד השלמת הליכי הסדר ניגוד העניינים – המאוחר מבין השניים. כהן יחליף את רואי כחלון, שכיהן כממלא מקום הנציב בתקופה האחרונה. במהלך הישיבה, בירכו ראש הממשלה והשרים את כהן ואיחלו לו הצלחה בתפקיד שומר הסף האחראי על עשרות אלפי עובדי המדינה ועל אישור מינויי הבכירים בשירות הציבורי.
4+בהודעת ראש הממשלה נכתב: "הממשלה אישרה פה אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את דורון כהן לתפקיד נציב שירות המדינה. מועד כניסתו לתפקיד ב-5 במאי 2026 או ביום של השלמת ההליכים כנדרש בהסדר ניגוד עניינים, המאוחר מבין השניים. המינוי לתוקף של 6 שנים.
"מר דורון כהן מביא עמו ניסיון עשיר הן בשירות הציבורי והן במגזר העסקי, וכיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר, מנהל רשות החברות הממשלתיות, מנכ"ל דסק"ש ויו"ר דירקטוריון סלקום. ראש הממשלה והשרים בירכו על המינוי ואיחלו לו הצלחה בתפקיד".
נתניהו החליט למנות את דורון כהן לתפקיד נציב שירות המדינה
דורון כהן נחשב לדמות מוערכת מאוד במגזר הציבורי והעסקי, והוא מביא עמו לתפקיד ניסיון עשיר ורחב היקף. בעברו כיהן כהן בתפקידים בכירים ביותר, ביניהם מנכ"ל משרד האוצר, מנהל רשות החברות הממשלתיות, מנכ"ל דסק"ש ויו"ר דירקטוריון סלקום. עם זאת, אישור המינוי בממשלה היום הוא סיומו של שבוע סוער במיוחד, שבו נחשפו הקרבות הקשים שהתחוללו מאחורי הקלעים של הבחירה.
המינוי עורר תרעומת קשה בקרב שרים וחברי כנסת בליכוד, שטענו כי מדובר ב"השתלטות" של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על מוקדי הכוח. כהן נחשב למקורבו של סמוטריץ', ואף הוצע על ידו לאחרונה לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון.
4+גורמים בליכוד טענו בשיחות סגורות כי "לא ייתכן להעניק לסמוטריץ' את שני המינויים הכי חשובים שעל שולחן הממשלה", בהתייחסם גם למינויו המתוכנן של יהודה אליהו, מקורב נוסף של סמוטריץ', לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. השרים הביעו חשש כי נציב המזוהה עם שר האוצר יערים קשיים על מינויי אנשי אמונם במשרדי הממשלה.
לצד הזעם במפלגה, נחשף כי גם בתוך לשכת ראש הממשלה התחוללו עימותים קשים. לפי הדיווחים, מי שדחף והוביל את בחירתו של כהן היה דוד שרן, מנכ"ל הליכוד בפועל, אל מול "קרב בלימה" שניהל ראש הסגל היוצא, צחי ברוורמן, המצוי תחת חקירות. שרן, שמעמדו בלשכה התחזק משמעותית בתקופה האחרונה, נחשב ל"מוציא והמביא" וכמי שמתפקד כראש סגל בפועל, והוא זה שקידם את המינוי של כהן למרות הביקורת הפנימית.
4+מעבר להיבטים האישיים והפוליטיים, המינוי ספג ביקורת גם מצד גורמים אידיאולוגיים בימין. בשיחות סגורות נטען כי כהן רחוק מלהיות "הנציב הלוחמני" שחלקים בימין קיוו לראות – כזה שייאבק ב"דיפ-סטייט" ובמשפטיזציה של השירות הציבורי. "כהן אינו צפוי לבצע שינויים משמעותיים בייעוץ המשפטי לממשלה ששטף את השירות הציבורי", טענו הגורמים.
מנגד, בפורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי בירכו על המהלך: "אנו סמוכים ובטוחים כי ניסיונו העשיר ומנהיגותו השקולה יאפשרו לו להוביל את שירות המדינה לשינויי העומק הנדרשים, תוך ביצור המקצועיות והממלכתיות".
4+הסיפור שקדם למינוי דורון כהן הוא אחד הסוערים שידע השירות הציבורי. נתניהו ביקש תחילה למנות את עו"ד רואי כחלון, שנחשב לאיש אמונו, לתפקיד הנציב. אולם, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התייצבה נגד המינוי בטענה כי לכחלון אין את הניסיון הניהולי הבכיר הנדרש לתפקיד ה"מנכ"ל של המדינה".
זמן קצר לאחר מכן, היועמ"שית פתחה בבדיקה משמעתית נגד כחלון בחשד לאי-דיוקים בקורות החיים שלו – סוגיה שנסחבה למעלה משנה ונטען כי נועדה לסכל את המינוי באופן סופי. בג"ץ, שדן בעתירות נגד המינוי, קיבל את עמדת המדינה באופן חלקי וקבע בצעד חריג כי כהונתו של כחלון כממלא מקום תוגבל לשלושה חודשים בלבד ולא תוארך בשום מקרה, גם אם לא יימצא מחליף.
4+השופטים אף רמזו כי כחלון אינו עומד בתנאי הכשירות למינוי קבוע. חבר הכנסת משה סעדה כינה את המהלך "התנהלות עבריינית של היועמ"שית", בטענה שהיא "מחזיקה את כחלון בגרון" עם חקירה שלא מתקדמת כדי למנוע את מינויו.
