עדותו של אריה זיידנשטדט במסגרת משפט נתניהו נמשכת היום (ראשון) כאשר הדיון התמקד בנסיבות הפקת המיילים של שאול אלוביץ' עם זאב רובינשטיין, מסמכים אשר הופקו כבר ביוני 2017, עוד לפני שתיק 4000 נפתח רשמית. זיידנשטדט הודה תחת חקירת ההגנה כי למרות שחוקרי המודיעין נתקלו בחומרים שחרגו מהצו המקורי שעסק במיזוג "בזק-יס", הם לא פעלו להוצאת צו הרחבה מבית המשפט כנדרש בחוק, אלא בחרו להפיק את המסמכים ולהעבירם לדרג הפיקודי.

במהלך החקירה, הטיח הסנגור עמית חדד בזיידנשטדט כי הפקת החומרים הנוספים דרשה הליך משפטי של צו הרחבה שלא בוצע בפועל. לשאלתו הישירה של חדד: "הוצאת צו הרחבה?", השיב זיידנשטדט בנחרצות: "לא". כאשר נשאל החוקר כיצד הופקו החומרים למרות היעדר הצו, הסביר כי "נשאלתי מה צריך לעשות לגבי המסמך הזה והשבתי שזה לא יכול להישאר ככה והפיקוד צריך לקרוא את זה".
בהמשך, כאשר נשאל על חובתו המקצועית לעצור את החיפוש ולבקש מבית המשפט צו הרחבה ברגע שנתקלים בחומרים שאינם קשורים לצו הקיים, השיב זיידנשטדט: "זה כבר לא בסמכותי".

השופט בר עם ביקש מהעד להסביר מה הניע אותו להפיק את המסמכים בכל זאת, וזיידנשטדט השיב כי "היה עניין של בקשות שמגיעות ממקורבים של ראש הממשלה לשאול אלוביץ' וזה היה נראה לי לא תקין. בצירוף שמדובר באנשים בכירים… היה נראה לי שזה לא יכול להישאר אצלי".
החוקר הבהיר כי מי שקבע שמדובר בחשד פלילי היה מנהל יחידת החקירות, אלי לוי, ואמר: "אלי לוי חשב. אני הייתי צריך ליידע… יש כאן גורמים בכירים ויש כאן בקשות שקשורות לשאול אלוביץ'. אני לא ידעתי לומר בסוגיות משפטיות אבל היה נראה לי שזה לא יכול להישאר אצלי".

הדיון הגיע לנקודת רתיחה כאשר התפרץ ריב בין התובעת יהודית תירוש לבין עו"ד עמית חדד סביב השאלה האם היא ממונה על העד. תירוש הגיבה בזעם לטענותיו של חדד ואמרה: "אני לא ממונה עליו שזה יהיה ברור. מה זה צריך להיות?". בתגובה, ענה עו"ד עמית חדד כי "תירוש עבדה עד לאחרונה ברשות לניירות ערך", רמז לכך שהיא מכירה היטב את המערכת שבה פועל העד ומשפיעה עליו מעצם ההיכרות המוקדמת.
האירועים עליהם העיד היום זיידנשטדט מתייחסים ליוני 2017, התקופה שבה רשות ניירות ערך ניהלה חקירה כלכלית נגד חברת בזק בפרשת "בזק-יס". באותה עת, בנימין נתניהו לא היה חשוד ולא ניתן אישור מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור אותו, כפי שנדרש על פי חוק יסוד הממשלה. המשמעות של עדות זיידנשטדט היא שחוקרי המודיעין של הרשות "דגו" חומרים הקשורים לנתניהו ללא צו מתאים וללא הרשאה חוקית לחקור את ראש הממשלה.

השתלשלות האירועים מראה כיצד חקירה שנועדה לבחון עסקאות פנימיות בתוך בזק, הפכה למצוד אחר תכתובות הנוגעות לסיקור אתר "וואלה" ולמשפחת נתניהו. העובדה שחוקרי הרשות נתקלו במיילים של אילן ישועה וזאב רובינשטיין העוסקים בהעלאת תמונות של רעיית ראש הממשלה, וסימנו אותם כחשד לשוחד ללא סמכות שיפוטית, מהווה את הבסיס לטענת ההגנה ל"הגנה מן הצדק".
לפי החוק, כאשר חוקר נתקל בראיה לעבירה אחרת שאינה בצו, חובתו לעצור את החיפוש ולפנות לבית המשפט לקבלת צו הרחבה – הליך שזיידנשטדט הודה היום שלא בוצע. המשמעות היא שתיק 4000 לא נולד מחקירה סדורה, אלא מהפקה של חומרים שנאספו לכאורה בניגוד לנהלים ולחוק.

כאמור, תיק 4000, לפי הפרקליטות עוסק במערכת יחסים של "תן וקח" שנרקמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת "בזק" ובאתר החדשות "וואלה". ראש הממשלה נתניהו מואשם בעבירת שוחד, מרמה והפרת אמונים, בטענה שהשתמש בסמכויותיו השלטוניות כדי להיטיב עם עסקיו של אלוביץ' בשווי של מאות מיליוני שקלים, וזאת בתמורה לכך שאלוביץ' יעניק לו ולבני משפחתו "היענות חריגה" וסיקור אוהד באתר "וואלה".
