אריה זיידנשטדט, חוקר ביחידת המודיעין של רשות ניירות ערך עולה היום (ראשון) להעיד במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. זיידנשטדט, שלא נכלל ברשימת עדי התביעה המקורית וזומן כעד הגנה, עומד במרכז קו ההגנה הטוען ל"סימון מטרה" מוקדם מדי של ראש הממשלה.

לפי טענות ההגנה, זיידנשטדט היה זה שדלה מתיבת המייל של שאול אלוביץ' תכתובות עם זאב רובינשטיין הנוגעות לבני הזוג נתניהו – חומרים שלא היו קשורים לחקירת "בזק" המקורית ושנאספו חודשים לפני שתיק 4000 נפתח רשמית ולפני שניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לחקור את נתניהו.
במרכז הדיון היום עומדת השאלה כיצד חומרי חקירה הרלוונטיים לתיק 4000 הופקו עוד בשלב שבו החקירה התמקדה אך ורק בעבירות ניירות ערך של חברת בזק. זיידנשטדט, כאיש המודיעין שביצע את הפקת החומרים בפועל, הוא החוליה המקשרת שבין איסוף המידע לבין העברתו לפרקליטות.

בעבר, כאשר נשאל יריב עמיעד, חוקר הרשות שניהל את החקירה בזמנו, על נסיבות הפקת החומרים הללו, הוא התקשה לספק הסברים מניחים את הדעת: "אני לא יודע מה היו הנסיבות… מצא לנכון מנהל המחלקה בגלל שהוא הכיר או אני לא יודע מה, להוציא כדי להראות את זה לפרקליטות, להציף את זה שיש את הממצאים האלה".
היום, ההגנה תנסה להוכיח כי ה"הצפה" הזו לא הייתה מקרית, אלא חלק ממהלך יזום לדליית מידע על בני הזוג נתניהו ללא סמכות חוקית. זיידנשטדט יישאל ישירות האם קיבל הנחיות ספציפיות לחפש מילות מפתח הקשורות לנתניהו, והאם החומרים הועברו ליהודית תירוש מהפרקליטות עוד לפני שהיה קיים בסיס חוקי לחקירה כזו.

כזכור, תיק 4000 המכונה גם פרשת בזק-וואלה נולד באופן רשמי רק בתחילת 2018, אולם חומרי הראיות הראשונים בתיק הופקו כבר בקיץ 2017, במהלך חקירת רשות ניירות ערך נגד בכירי בזק. ביוני 2017 רשות ניירות ערך פתחה בחקירה גלויה נגד שאול אלוביץ' ובכירים בבזק בחשד לעבירות מרמה.
במהלך החיפוש בתיבות המייל של אלוביץ', נשלפו מיילים העוסקים בסיקור באתר "וואלה" ובקשרים עם זאב רובינשטיין ומשפחת נתניהו. לפי חוק יסוד הממשלה, חקירה נגד ראש ממשלה דורשת אישור מראש של היועמ"ש. הטענה המרכזית היא שאיסוף החומרים על ידי זיידנשטדט ואנשי המודיעין נעשה לפני שניתן אישור כזה, דבר שהופך את הראיות לכאורה לבלתי חוקיות. אם יוכח שזיידנשטדט "דג" חומרים על נתניהו ללא אישור, הדבר עשוי לחזק את טענת ההגנה ל"הגנה מן הצדק" ולפסילת ראיות מרכזיות בתיק.

כאמור, תיק 4000, לפי הפרקליטות עוסק במערכת יחסים של "תן וקח" שנרקמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת "בזק" ובאתר החדשות "וואלה".
ראש הממשלה נתניהו מואשם בעבירת שוחד, מרמה והפרת אמונים, בטענה שהשתמש בסמכויותיו השלטוניות כדי להיטיב עם עסקיו של אלוביץ' בשווי של מאות מיליוני שקלים, וזאת בתמורה לכך שאלוביץ' יעניק לו ולבני משפחתו "היענות חריגה" וסיקור אוהד באתר "וואלה".

לפי התביעה, נתניהו בתפקידו כשר התקשורת פעל כדי לאשר את מיזוג בזק-יס, מהלך שהזרים לקבוצת אלוביץ' סכומי עתק. נטען כי נתניהו הנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, להיטיב עם בזק ולקדם את האינטרסים של אלוביץ' על חשבון הרפורמות בשוק התקשורת.
התביעה הציגה אלפי הודעות ומיילים המעידים על דרישות ישירות של נתניהו ומקורביו בהם ניר חפץ להטות את הסיקור באתר "וואלה". הדרישות כללו העלאת אייטמים חיוביים על נתניהו ורעייתו, ומנגד – הסרת כתבות ביקורתיות או פרסום תגובות משמיצות נגד יריבים פוליטיים.

שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר חתם על הסכם עד מדינה והיה אמור לספק את "האקדח המעשן" לקשר שבין נתניהו להטבות הרגולטוריות. עם זאת, במהלך עדותו בבית המשפט הוא הוכרז כ"עד עוין" בחלקים מעדותו לאחר ששינה גרסאות, דבר שגרם לקשיים משמעותיים עבור התביעה בביסוס יסוד השוחד.
ניר חפץ יועץ התקשורת לשעבר, הוא עד המדינה שסיפק את הראיות ל"צד של הסיקור". חפץ תיאר בפירוט את הלחצים הכבדים שהופעלו על מערכת "וואלה" ואת הקשר הישיר בין הדרישות התקשורתיות לבין המהלכים המתוכננים במשרד התקשורת.

קו ההגנה בתיק 4000 מתמקד כעת בתקיפת חוקיות החקירה עצמה. הסנגורים טוענים כי: החוקרים החלו לאסוף חומרים נגד נתניהו (כמו המיילים של אלוביץ') עוד לפני שקיבלו את האישור ההכרחי מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור ראש ממשלה.
כמו כן, ההגנה טוענת כי היחסים בין פוליטיקאים למו"לים הם דבר שבשגרה, וכי רק במקרה של נתניהו הפכו יחסים אלו לעבירה פלילית של שוחד. בנוסף, נטען כי הופעלו לחצים פסולים על עדי המדינה, כמו תרגיל החקירה שנחשף בעניינו של פילבר, כדי לחלץ מהם גרסאות המפלילות את נתניהו.

המשמעות של עדות זיידנשטדט בהקשר זה היא קריטית: אם יוכח שזיידנשטדט פעל כ"קבלן ביצוע" להפקת חומרים על נתניהו ללא סמכות כבר ב-2017, הדבר עשוי להוביל לפסילת ראיות מרכזיות ולחיזוק הטענה שהתיק כולו מבוסס על הליכים לא חוקיים.
