הממשלה תדון בישיבתה השבועית על סנקציות נוספות נגד חרדים שלא משרתים בצה"ל, זאת בעקבות דרישה של בג"ץ, אולם על פי מסמך העמדה שפרסמו משרדי הממשלה השונים הדרך לשם עוד ארוכה, אולי אפילו בלתי אפשרית. כמה משרדי ממשלה קבעו חד משמעית כי הסנקציות שמובילה היועצת המשפטית לממשלה מעלות קשיים חוקתיים משמעותיים, לוקים באי סבירות קיצונית, או דורשים חקיקה מיוחדת בכנסת, או לחילופין לא ישימים או לא יעילים.

היועמ"שית עמלה רבות בחודשים האחרונים על גיבוש סנקציות נוספות נגד חרדים שלא מתגייסים, לרבות לומדי תורה שכרגע אין מעמד חוקי המסדיר את אי גיוסם, אולם על פי משרדי הממשלה, נראה שאת מרבית המלצותיה אפשר לזרוק לפח. רובם לא רלוונטים, נוסחו ללא בדיקת היתכנות או חוקיות ואינם עומדים בשום מבחן מציאותי.
כך למשל דרשה היועמ"שית לבטל הנחה לנסיעה בתחבורה ציבורית לחרדים שלא משרתים. משרד התחבורה ענה בתגובה כי קיימת "מורכבות משפטית בהיבטי פרטיות" וכי הדבר "מצריך מנגנון העברת מידע מצה"ל למשרד התחבורה" דבר שכמובן לא קיים. עוד מעלים גורמי המקצוע במשרד התחבורה שאלה לגבי אפקטיביות המהלך, שכן היועמ"שית לא הציגה שום נתון בנושא.

עוד דרשה היועמ"שית לקבוע תנאי סף חדשים שיפגעו מתלמידי ישיבה שלא מתגייסים להתמודד בהגרלות המדינה על דירות במסגרת "מחיר מטרה". על כך הגיבו גורמי המקצוע במשרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל כי "עשוי להיות קושי משפטי להצדיק מניעת זכאות רק מאברכים שמשתמטים משירות בצה"ל, בעוד שאין כל איסור על מי שהורשע בעבירות חמורות להשתתף בהגרלות".
דרישה נוספת של היועמ"שית נוגעת למעונות היום כך שתלמידי הישיבה יתקשו לקבל את תמיכת המדינה בהנחות. כך גם לגבי צהרונים. על כך הגיבו במשרד העבודה כי "משמעותה של קבלת החלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצונית". עוד בחוות הדעת של המשרד: "לא ניתן לקבוע אפקטיביות לעניין הגדלת הגיוס לצה"ל". וכן כי "הדבר עשוי להביא לאי השגת יעדי התעסוקה ביחס לגברים חרדים ולפגיעה בכלכלה הישראלית".

עוד דרשה היועמ"שית כי יבוטלו ההנחות בארנונה למי שלא משרתים בצה"ל. על כך הגיבו במשרד הפנים כי כדי ליישם את הדרישה "יש צורך בחקיקה ראשית". לדברי גורמי המקצוע במשרד: "התניה כאמור אינה רלוונטית למצבו החומרי של הנישום ולפיכך סותרת את העיקרון שלפיו עוגנו ההנחות".
