ג'וני גאפני ווין נוקטולה, שני יוצרי רשת מניו יורק, עומדים מאחורי סדרת הטיקטוק הוויראלית "כמו פעם", שנועדה להעניק לקשישים בודדים הזדמנות שנייה לחוות את העיר כפי שהם זוכרים אותה. השניים מסתובבים בעיר ושואלים קשישים שאלה אחת פשוטה: "מהו הדבר שאהבתם לעשות פעם, ולא עשיתם כבר שנים?", והופכים את התשובה למציאות מרגשת.
המיזם, שצבר כבר מיליוני צפיות, לוקח את ותיקי העיר למסע בזמן לרחבות הריקודים, להופעות או לערבי דייטים אייקוניים. "אנשים צעירים מקוננים לעתים קרובות על כמה מדהימה הייתה ניו יורק של פעם", אמר גאפני, "אנחנו רוצים להראות ש'ניו יורק הישנה' עדיין נגישה דרך הקשישים שחיו בה. אם אנחנו רוצים להתחבר למה שהפך את העיר לכל כך גדולה, אנחנו צריכים להתחבר אליהם".
אחד הרגעים הבלתי נשכחים היה של אליזבת כץ, בת 79, דוגמנית שבילתה את לילותיה בשנות ה-70 במועדון ה"סטודיו 54" המפורסם. הצמד לקח אותה לערב של ריקודי דיסקו בטיימס סקוור, יותר מ-30 שנה לאחר הפעם האחרונה שביקרה במועדון. "הרגשתי כמו האני האמיתי שלי הפעם, בגיל 79", שיתפה כץ, "זה היה אפילו טוב יותר מאשר פעם".
במקרה מרגש אחר, אלזה לוגו, מורה לחינוך מיוחד בגמלאות בת 78, זכתה לראות את להקתה האהובה, "הפיתויים" (The Temptations), בהופעה חיה. במהלך המופע, הלהקה הקדישה לה את שירה האהוב "My Girl" לעיני אלפי צופים, ואף פגשה אותה מאחורי הקלעים. "המיזם גרם לי להרגיש נרגשת ושמחה שוב", סיפרה לוגו בהתרגשות.
הרעיון לסדרה נולד מתוך חוויה אישית של נוקטולה, שקיבל השראה מסבו המנוח, אשר אהב לבלות עם נכדיו במשחקי באולינג ובייסבול. המטרה, לדבריו, לא הייתה להפוך את הקשישים ל"בדיחה ויראלית", אלא להעניק להם בחזרה משהו משמעותי באמת. "רצינו פשוט להחזיר לקהילת הקשישים של ניו יורק", הדגיש.
התגובות החמות והצפיות הרבות מוכיחות שהמסר מחלחל. צופים צעירים רבים כותבים כי הסרטונים נותנים להם השראה להתחבר לסבים ולסבתות שלהם. "יש בעיית בדידות במדינה הזו, ובהחלט יש בעיית בידוד קשישים", סיכם גאפני, "כל כך הרבה קשישים רוצים להתחבר לאנשים אחרים ולקבל הזמנה למשהו".
