accessibility-icon
share-icon
מנגל דולק. צילום: הדס פרוש פלאש 90
מנגל דולק. צילום: הדס פרוש פלאש 90
יובל מלכא
יובל מלכא
22

ה אייר ה'תשפו (22.04.26)


המשמעות החמורה שעומדת מאחורי סערת הדלקת המנגל בשבת

סערת הדלקת המנגל בשבת בבסיס הטירונים אינה אירוע חריג שולי אלא סימפטום עמוק לשחיקת סמכות פיקודית ולתרבות ה"סמוך" המסוכנת • פניית ההורים לבג"צ נגד הענישה צבאית מערערת את יסודות המשמעת ואת שרשרת הפיקוד • בלי אכיפה ברורה ובלתי מתפשרת, הפקודות הופכות להמלצה והסיכון המבצעי עבור הכוחות מזנק


אני כותב את הדברים האלה לא מהצד, אלא מתוך המערכת, כקצין משטרה לשעבר וכקצין במשמר הגבול לשעבר. אני מכיר היטב את ההיגיון שמאחורי פקודות, נהלים ומשמעת. אני יודע למה הם קיימים ולא פחות חשוב, מה קורה כשהם לא נאכפים. משמעת בלתי מתפשרת אינה "קשיחות יתר" היא הבסיס שעליו נבנה דור לוחמים שמסוגל לפעול נכון ברגעי אמת.

maximize-image
images-count2+
לוחמי מג"ב | צילום: דוברות המשטרה

המקרה האחרון בבסיס הטירונים של משמר הגבול אינו "עוד אירוע משמעתי". שלוש חובשות וחובש. חיילים בסדיר הדליקו מנגל בשבת, בניגוד לפקודות שאוסרות הדלקת אש בשבת בבסיסי משמר הגבול, ובצמוד למבנה המרפאה. זו לא רק הפרת נהלים, זו רשלנות שמגלמת בתוכה גם סיכון ממשי, בבסיס טירונים, המקום שבו מעצבים נורמות, ואת דור הלוחמים הבא זה קו אדום ברור.

התגובה הפיקודית הייתה נכונה, מחבוש בפועל. ניתן להתווכח אם 21 ימי מחבוש בפועל הוא העונש הראוי, אבל זה ויכוח פנימי, מקצועי, בתוך המערכת. החיילים ערערו על חומרת העונש ובערכאת הערעור קוצר עונשם ל14 ימי מחבוש בפועל. הבעיה מתחילה בפניית ההורים לבג״צ בניסיון לבטל את העונש. זו התערבות בוטה ושאינה במקומה של הורים במערכת צבאית סגורה עם נהלים ופקודות קשוחים.

maximize-image
images-count2+
לוחמינו ברצועת עזה, ארכיון | צילום: ללא

צריך לומר את זה באופן חד וברור: זו טעות מסוכנת. הצבא ומשמר הגבול אינם פועלים לפי היגיון אזרחי רגיל. הם מבוססים על שרשרת פיקוד ועל סמכות ברורה. ברגע שחיילים מבינים שאפשר לעקוף החלטות פיקודיות באמצעות לחץ חיצוני, המשמעת נשחקת. ברגע שמשמעת נשחקת, הפקודות הופכות להמלצות.

מי שחושב שזה נגמר באירוע נקודתי בבסיס טירונים, טועה. זה מחלחל לשטח. זה מתבטא בלוחם שמחליט "לעגל פינה", בצוות שלא מקפיד על נוהל, במפקד שמתלבט אם לאכוף כי "אולי זה יסתבך". כך בדיוק נולדות תקלות מבצעיות. לא במקרה רוב הכשלים המבצעיים אינם נובעים מחוסר ידע אלא מאי קיום נהלים ופקודות.

maximize-image
images-count2+
לא הכל שפיט. בג"ץ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

תרבות ה "סמוך", ה"יהיה בסדר", ה"לא נורא", וה"חפיף" היא לא סתם בעיה חינוכית, היא סכנה מבצעית. היא מתחילה בדיוק ברגעים כאלה, כשמוותרים על אכיפה ברורה ומאפשרים ערעור חיצוני על הסמכות הפיקודית. טוב עשה בג״צ שדחה את עתירת ההורים ונמנע מהתערבות במקרה זה, כמובן לא מתוך זלזול בביקורת, אלא מתוך הבנה שיש תחומים שבהם התערבות פוגעת יותר משהיא מתקנת.

משמעת צבאית אינה שאלה משפטית גרידא – היא תנאי לתפקוד מבצעי. מי שמבקש "להקל" בשם מידתיות, צריך לשאול את עצמו שאלה פשוטה, מה המחיר של משמעת רופפת בשטח? התשובה, לצערנו, כבר מוכרת. אם אנחנו רוצים פחות תאונות, פחות כשלים ופחות אסונות, צריך להפסיק להתנצל על משמעת. צריך לחזק אותה, באופן ברור, עקבי וללא פשרות. כי בסוף, משמעת אינה עונש, היא זו שמאפשרת הגנה על חיי חיילנו בשגרה, בחרום ובשדה הקרב.

יובל מלכא

יובל מלכא

קצין משטרה בדימוס ובוגר קורס פיקוד ומטה ייעודי של משטרת ישראל, מחזיק בתואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במדעי המדינה עם התמחות בביטחון לאומי. בתפקידו האחרון שימש כראש מערך המודיעין של משמר הגבול

עקבו אחרינו גם ב-Google News