לקראת יום העצמאות פרסמו בית הנשיא ושר המשפטים מתווה מיוחד להענקת חנינות על ידי נשיא המדינה ובו מתן עדיפות לחיילי מילואים וכאלה ששירתו תקופה ממושכת במלחמת 'חרבות ברזל' בכל זירות המלחמה הפתוחות. לאור הלחץ שמפעיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולאחרי בקשתו הרשמית של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעניק לו חנינה שתפטור אותו ממשפטו, עוד בטרם הורשע, גוברת הדריכות בסביבתו של ראש הממשלה ובמערכת הפוליטית לקראת האפשרות שהרצוג יכלול את נתניהו ברשימת החנינות שיפרסם בית הנשיא.
3+הרצוג עצמו נמנע מלדבר על הנושא ובאופן רשמי מסביר כי בקשת החנינה של נתניהו עדיין נמצאת בצנרת הרשמית של בקשות החנינה הרבות, בין מחלקת החנינות לייעוץ המשפטי של בית הנשיא. לאחרונה הודיעה מחלקת החנינות במשרד המשפטים כי גם לאחר פנייתה הנוספת של המחלקה המשפטית של בית הנשיא, כי אין להעניק חנינה לנתניהו מאחר שהיא אינה עומדת בקריטריונים המקובלים. יחד עם זאת, השר הממונה על העניין, עמיחי אליהו, העביר להרצוג חוות דעת משפטית מפורטת ובה המלצה להענקת חנינה לנתניהו, בניגוד לעמדה של מחלקת החנינות.
3+הפרשנות המקובלת לחוק החנינות היא כי למרות הצינורות הרשמיים ולמרות שלל חוות הדעת, הסמכות הבלעדית להענקת חנינה שייכת לנשיא המדינה ולו בלבד. עוד קובע החוק כי אין לבית המשפט, כולל בית המשפט העליון, כל סמכות להתערב בהחלטות השמורות באופן בלעדי לנשיא המדינה כל עוד התבצעו במסגרת תפקידו. יודגש כי מתן או אי מתן חנינה היא החלטה הנתונה באופן מובהק לנשיא בתוקף תפקידו.
3+בהודעה לציבור בה הוצג מתווה החנינות לשנה זו נאמר כי "על רקע הימשכות מלחמת חרבות ברזל, ולקראת יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל, החליטו נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר המשפטים יריב לוין, ליזום מתווה חנינות מיוחד, אשר בבסיסו הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בתקופה זו".
עוד נאמר כי "בדומה לחנינות שניתנו בעבר על רקע מלחמות ואירועים לאומיים, סברו נשיא המדינה ושר המשפטים כי ימים קשים אלה, כמותם מדינת ישראל לא ידעה, מצדיקים ואף מחייבים הפעלת סמכות החנינה בצורה נרחבת. זאת, מתוך רצון להציע הקלה מסוימת לאזרחי ישראל המתמודדים מזה חודשים ארוכים עם אתגרים משמעותיים, כמו גם מתוך הכרח בצמצום פערים חברתיים ובהעברת מסר מאחד לכלל חלקי החברה. הפעלת סמכות החנינה תעשה בהלימה לרצון להפחית רצידיביזם תוך בחינת מענים שיקומיים המוצעים על ידי הגופים השונים ובזיקה לצרכי מערכת הכליאה".
3+במתווה נאמר עוד כי "במסגרת המתווה, השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ויינתן בו משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות, וכן לתהליכי טיפול ושיקום. כמו כן יינתן במתווה דגש משמעותי למי אשר תורם או תרם לביטחון המדינה ולחוסנה, בפרט במסגרת מלחמת חרבות ברזל".
כעת מונחת בפניו של הרצוג השאלה האם להתייחס לנתניהו כמי שעצמו מקדיש את זמנו ומרצו להצלחת מלחמת חברות ברזל, לכל הפחות כמו חייל מילואים, או שראש הממשלה, המנהל את המלחמה בפועל, שייך לקטגוריה אחרת. השבוע קיבל בית המשפט, בניגוד לעמדת הפרקליטות, את בקשתו של ראש הממשלה שלא להופיע למשפטו בבית המשפט בשל האילוצים הביטחוניים הרבים המוטלים עליו, ולמעשה מדובר בשבוע השני שנתניהו לא מופיע בבית המשפט, באישור השופטים, מאז חודשה פעילותם של בתי המשפט עם גמר מצב החירום שהוכרז בהם עם פתיחת מבצע 'שאגת הארי'.
