ברוך, אביו של סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל, שיתף היום (שלישי) בשמחה שהביאה לידת בנו לאחרונה: "אחרי טיפול פסיכולוגי של 3 שנים הכרתי את דניאלה והתחתנתי. הבאנו לעולם 2 בנים, אור-חי ושי. הקמנו בית כנגד כל הסיכויים, ועם הרבה אמונה בצדקת הדרך". לדבריו, להכניס חיים לבית שעבר את האובדן הקשה ביותר היה משימה לא פשוטה, אך "עמית רצה את ההמשכיות".
2+האב השכול הזכיר כי לאחר האסון שפקד אותו – נותר לבדו, וציין כי הקמת משפחה הייתה הגשמת החלום של בנו: "הוא שלח הקלטה לאחותי שרה שהחלום שלו שאבא שלו יתחתן השנה או שנה הבאה". לדבריו, מאז נפילתו של עמית ז"ל הקפיד לבקר משפחות שכולות כאשר רק בשנה האחרונה פגש בלא פחות מ-750 מהן. "הפכתי את זה לדרך חיים. אני מקפיד לומר לכולם 'קרה לנו אסון אבל אנחנו לא מסכנים'".
יש קושי בידיעה שנולדו לך 2 בנים וגם הם ילכו יום אחד לצבא?
"לעמית לקח לי חודשיים לחתום, לאור-חי ושי אני חותם אחרי דקה. אין לנו מדינה אחרת ויש לי אמון מלא בצה"ל. זה הצבא המצוין ביותר בעולם, הכי טוב שיכול להיות – ההוכחה הייתה עכשיו. צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. הילדים שלי ישרתו, ואיפה שהם ילכו שרק אלוקים יחזיר אותם בריאים ושלמים – זה ההסכם שלי איתו הפעם".
2+בהמשך, ברוך ציין כי האמונה הייתה עבורו עוגן משמעותי בהתמודדות עם האובדן: "אני לא יודע איך אפשר לעבור בלעדיה כזה אסון". לדבריו, במפגשים עם ההורים השכולים הוא מדגיש עד כמה חשוב ללכת לטיפול ולבחור בחיים. "לובשי המדים הם הילדים של כולנו", אמר והוסיף כי דבר אחד מחבר בין כלל הנופלים והנופלות: "שמחה".
לדבריו, לאחר ה-7.10 הכיר את אלי, אביו של שורד השבי ירדן ביבס, והשניים התחברו זה לזה. כשהתברר כי שירי, אריאל וכפיר הי"ד נרצחו בשבי – ביקש אלי מברוך לשוחח עם בנו. במפגש, שורד השבי שאל: "תגיד ברוך עברה לך מחשבה?", ובתגובה השיב האב השכול: "לא מחשבה – מחשבות. אם חס ושלום הייתי נותן ולו לאחת מהן להיכנס לי לראש, הראשון שהיה פותח שמפניה זה המחבל שרצח לי את הילד. נהפוך הוא – תקים משפחה. למרות הכאב הגדול צריך לשקם את הבית".
2+בהמשך, ברוך הראה כי על המדים של עמית ז"ל חסרה הכומתה החומה – ושיתף בסיבה המרגשת: "אתמול בלילה בטקס של יום הזיכרון הכומתה של עמית עברה לרוני, אחותו, שמשרתת בחטיבת גולני. המפקדת שלה העניקה לה אותה. נתתי לה אותה באהבה גדולה עד לסיום השירות – הכומתה תחזור לכאן כי יש עוד 2 בנים ובת. אנחנו מעבירים אותה בתוך המשפחה".
בסיום, ברוך הדגיש עד כמה חשוב לחגוג את החיים – בייחוד בתקופה הנוכחית: "כשאני מסיים את הריאיון אני ואשתי נתארגן לקראת הנסיעה לטקס המשואות בירושלים כדי לחגוג את יום העצמאות".
