גל הצביעות האירופי מגיע לשיא: שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי יתכנסו היום (שלישי) בבריסל כדי לדון בשורה של צעדי ענישה נגד ישראל. בעוד האיחוד האירופי שמר על עמדה מורכבת מאז תחילת המלחמה, נראה כי בשבועות האחרונים חל שינוי לרעה בטון המגיע מבירות אירופה, כאשר מספר מדינות מובילות קו תקיף ובלתי מתפשר.
במרכז הדיון עומדת דרישתן של ספרד, אירלנד וסלובניה, לבחון מחדש את "הסכם האסוציאציה". מדובר בהסכם המסגרת המכונן המוסדר בין ישראל לאיחוד האירופי, המעניק לישראל הטבות סחר נרחבות, שיתופי פעולה טכנולוגיים (כמו תוכנית "הורייזן") והקלה במכסים.
השעיית ההסכם, אם תצא לפועל, תהווה מכה לכלכלה הישראלית, שכן האיחוד האירופי הוא שותף סחר של ישראל. המהלך מגיע בעקבות קריאתו הישירה של ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, שטען כי על האיחוד לבדוק האם ישראל עומדת בסעיפי זכויות האדם הכלולים בהסכם.
"סטנדרט כפול וצבוע": העימות החריף בין שר החוץ לבין ר"מ ספרד
סנקציות על יו"ש: הקונצנזוס המתגבש
בעוד שהשעיית הסכם הסחר מחייבת הסכמה פה אחד, מה שצפוי להיתקל בהתנגדות של מדינות כמו גרמניה, הונגריה וצ'כיה, קיימת הסכמה רחבה הרבה יותר בנוגע להטלת סנקציות על ההתיישבות ביהודה ושומרון.
בהקשר הזה, נראה כי חודשים ארוכים לאחר שפרסם כתבנו נתי לנגרמן על כוונת האיחוד לדון בהצעה של דנמרק לדון במכסים "משמעותיים" על סחורה ישראלית המיוצרת ביהודה ושומרון, מדינות רבות באיחוד תומכות בצעדים הכוללים בין השאר, הקפאת נכסים ואיסור כניסה לאירופה עבור תושבים ביו"ש המוגדרים על ידי האיחוד כ"קיצוניים".
הסנקציה האירופית נגד ישראל שעשויה לעבור בשבועות הקרובים
יתרה מכך, ההצעה המקוממת שהונחה בחודש ספטמבר האחרון כוללת סימון מוצרים והגבלות על גופים הפועלים מעבר לקו הירוק, כמו גם הפסקת תקצוב של מיזמים משותפים הכוללים פעילות ביהודה ושומרון.
