השעון מתקתק לקראת פקיעת האולטימטום האמריקני, נראה כי המזרח התיכון ניצב בפני צומת דרכים גורלי. בריאיון לטל מאיר היום (שלישי), ניתח סא"ל (מיל') עמית יגור את תמונת המצב ועשה סדר בין האיומים שנשמעים מאיראן לבין המציאות הצבאית והמדינית המתגבשת בארה"ב.

יגור טען כי מדובר בלוחמה פסיכולוגית ותו לא. "חלק מהדיווחים אומרים שקליבאף (יו"ר הפרלמנט האיראני) כבר בדרכו, ושכל מה שאיראן עשתה עד עכשיו הוא בעצם איזהשהו סוג של הצגה", ציין יגור. לדבריו, איראן מבינה היטב את כובד המשקל של הרגע: "יש פה מלחמת תודעה שאנחנו רואים מול העיניים וזה שיחת היום".
מהות מול סגנון: האסטרטגיה של טראמפ
לדבריו יש הבדל בדברי טראמפ בין מהות לבין סגנון: מבחינת המהות, מדובר בחזון עקבי שמבקש לשמר הגמוניה אמריקנית, בדומה לעמדה שננקטת מול סין, בלב אותו חזון עומדת הדרישה הברורה למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני.

מנגד, הסגנון מתאפיין בקפריזיות מכוונת – יצירת עמימות וערפל סביב המהלכים, כך שלא ניתן יהיה להבין באופן חד את המצב, הכיוון או הכוונות האמיתיות שמאחורי הפעולות.
יגור הדגיש את "ציר העובדות בשטח", שאינו משתמע לשני פנים. המוכנות הצבאית האמריקנית נמצאת בשיאה: "יש שתי נושאות מטוסים שנמצאות איכשהו בדרכן או כבר הגיעו לאזור. היה תגבור של כוחות מאוד מאוד מסיבי בסוף השבוע". יגור הוסיף כי הסגר על איראן הפך ל"מחדד יותר" וכולל פעילויות משני הצדדים שכללו גם שימוש באש.
החשש הישראלי: "השחמט האיראני"
למרות הקו התקיף של טראמפ בנושא הגרעין, יגור הביע דאגה מהמחיר שישראל עלולה לשלם בתחומים אחרים. "החשש שלי הוא שתמורת הקו האדום הזה (מניעת גרעין), טראמפ יהיה נכון לוותר ביתר הדברים שחשובים גם לישראל: הטילים, הפרוקסי… ואולי שחרור חלק מהסנקציות".

יגור הזהיר מפני היצירתיות האיראנית בחדר המשא ומתן: "האיראנים ינסו לסחוט את הדבר הזה עד הסוף עם הרבה מאוד פתרונות יצירתיים בסגנון השחמט האיראני שאנחנו מכירים – למסור את האורניום למקום אחר, למסור רק חלק, לדלל".
